 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנו נמצאים כעת ב"ימי הרדיו" של האינטרנט. "ימי הטלוויזיה" לפנינו. ככל שהפס הרחב יהפוך נפוץ יותר, והשרתים חזקים יותר, אופי התוכן ישתנה. לא אחדש דבר לאיש אם אספר לכם כי בסופו של דבר (בעוד 10 שנים? עשרים? אולי פחות?) כל שידורי הרדיו, הטלוויזיה, ושיחות הטלפון יועברו בעזרת האינטרנט (או טכנולוגיה מקבילה). בסופו של דבר, הפס הרחב הוא בלתי-נמנע. התוכן המילולי עדיין יהיה קיים - אבל הוא יהיה "מחתרתי", זניח ושולי. אם אתם מנסים ללמוד על דולפינים, האם תעדיפו את האתר של "אנציקלופדיה בריטניקה", או את האתר של "ערוץ דיסקוורי"? או במילים אחרות, טקסט או סרט? אני חושש שאני יודע מה תהיה התשובה הטיפוסית. אם ללכת מעט רחוק יותר, הרי שהכתב הומצא כדי לאפשר העברת מידע שלא פנים-אל-פנים, ולא באותו הרגע ממש. הטכנולוגיה המודרנית הופכת את הכתב למיותר. עם התקדמות מנגנוני פענוח-דיבור, הרי שגם חיפוש יכול להתבצע בהקלטות (ובכלל זה פסי-קול), והכתב יהפוך למיותר. אני לא טוען שהכתב עתיד להעלם מן העולם. אני רק טוען שהוא יהפוך להרבה, הרבה פחות חשוב ממה שהוא כיום. המחשבה כואבת לי. לכן אני, אישית, הצבעתי "2400 רולז". שכן, בסופו של דבר (אולי בעוד זמן רב) יביא הפס הרחב את "ימי הטלוויזיה" של האינטרנט: יש פנינים בין הערוצים הרבים, אבל יהיה קשה למצוא אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טל, לדעתי הכתב לא ייעלם כ"כ מהר משום שהאינטרנט מציע דבר שהרדיו והטלוויזיה לא יכולים להציעו - ביזור היכולת ליצוק לתוכם תוכן. לפתוח תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיוני כלול הליך בירוקרטי יקר, מסובך ובלתי-אפשרי לאדם הפשוט משום שהוא נבנה על תשתית מוגבלת מראש אשר המדינה מחלקת למי שהיא מוצאת לנכון (לרוב מבלי להתחשב ברצון הציבור - כמו במודלים האמריקאי והישראלי, ובניגוד לדנמרק ובריטניה, למשל), בעוד שעל-מנת להביע את הגיגייך על-גבי אתר הינה משימה פשוטה מעין כמוה (ועינייך הרואות). ההערכה שלי היא שגם כאשר יהיה לכולנו חיבור מהיר לאינטרנט וכלים זולים לצילום ועריכת וידאו עדיין יעדיפו חלק ניכר מאוד מהאנשים, בעיקר מהאליטות הדיגיטליות, להתכתב זה עם זה באמצעות Plain Text ולהמשיך וליצור תוכן טקטסטואלי על-פני חזותי או קולי אני באופן אישי אוהב את החמימות של המדיום הבלתי-אמצעי, אבל יחד עם זאת האנונימי לחלוטין הזה, אשר מאפשר לכל אדם להתבטא מבלי להתייחס לדבר מלבד הרעיון אותו הוא מנסה להביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, היתרון של האינטרנט נמצא במקום אחר לגמרי - יתרון שרק יתגבר עם בוא הפס הרחב - הרדיו והטלוויזיה מוגבלים למילה המדוברת. כשכל הטקסט שלך נאמר, אי אפשר להרחיב ולהתעמק. כשאתה צריך גם תמונה ברקע - אתה אפילו יותר מוגבל. אבל באינטרנט אפשר לשלב - גם תמונה, גם סאונד, וגם טקסט כתוב, לפי הצרכים. תוסיף לכך את העובדה שמדובר בחדשות און-דימנד, ואתה מקבל את הכלי החדשותי האולטימטיבי. חוץ מהעובדה שאי אפשר להרוויח מזה גרוש, אבל זה כבר לא בעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, אני מאמין כי בשלב מסויים כל התוכן האינטרנטי יתמסד, תחת מוסד או מוסדות כלשהם בכל מדינה. יתפתחו קודים מוסריים וירטואלים, יחוקקו חוקים המגבילים את חופש המידע אפילו באינטרנט (צנזורה) וכל הקהילה הוירטואלית תהיה תחת פיקוח עליון. לא מציאותי? ספק. האנארכיה שמאיימת להשתלט על הרשת הרחבה העולמית (ראה: WWW) ופושה בה כבר היום תתפשט למרחבים עצומים עד שיבינו שיש צורך לרסן את התופעה ואולי אף לשלוט בה. המדיה האינטרנטית תהפוך עד מהרה למרכיב עיקרי בכל בית, ולכן מיסודה ו"סידורה" יהיה בלתי נמנע. למעשה, לא יעבור זמן רב עד ש"רשות השידור לטלויזיה, רדיו ואינטרנט" תתחיל לגבות אגרה גם על מחשבים אישיים (וזה לא משנה אם אתה נכנס לאתרים ישראליים או לא...). לכן, אין להניח שתקשורת על בסיס הטקסט תשאר בעינה, מכיוון שכל המדיה תעבור לאינטרנט - אתה יכול לשכוח מעיתון המודפס על נייר, ולשכוח מטלויזיה שרק משדרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, מרבית ה"אנארכיה" באינטרנט לא מתנהלת ב-WWW אלא במקומות אחרים, ועל כך תבורך. אבל מה שיותר חשוב הוא שהרשות העתידית שהגית תאלץ להתמודד עם בעיות טכניות, אתיות, חברתיות וכלכליות רבות מספור על-מנת שתוכל לכפות את עצמה על כלל משתמשי האינטרנט (גם אם תוענק לה יכולת פיקוח בינלאומית, על-ידי האו"ם, למשל). אינני רואה מיסוד כזה של האינטרנט מתישהו בקרוב, בעיקר בגלל שאין אפשרות להגביל את המסד שעליו הוא נבנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על דבר די דומה בנוגע לאייסיקיו והמקבילות. אני (ואולי גם אתם) נהנים כרגע מהתפר בין הטלפונים הרגילים והטלפונים המקוונים. יגיע היום בו אייסיקיו יהיה בסך הכל טלפון עם חיוג מהיר (או אולי אפילו עם ווידאו). האייל, אם אני יכול לחוות דעה אישית, הוא תוצאה של המוגבלות הטכנית של האינטרנט. הניסוחים והתגובות כאן מעידות על התנסות בדו שיח כתוב ומהיר - כזה שיעלם בקרוב. אולי אני מתחיל להזדקן, וכל חידוש טכנולוגי נראה לי כנזק לתרבות, אבל כושר ההתנסחות הכללי, וכגזירה ממנו גם עושר הרעיונות (לדעתי), תלוי באינטראקציה שלך עם הטקסט - והאינטראקציה הזו גדולה עשרות מונים בכתיבה מאשר בדיבור. סתם הגיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיעלם? אתה בעצמך אומר שהוא יחסר לך אחרי שהוא יעלם. אולי יש מספיק אנשים שהוא יחסר להם, ולכן הם לא ייתנו לו להיעלם? וספציפית, איך בדיוק אתה רואה פורום כמו האייל מוחלף במשהו דומה לטלפון? האם תדון רק עם אנשים ש"מחוברים" כרגע (המכרכאות, כי מי יודע אם המושג "מחוברים" יהיה רלוונטי)? או שתשאיר הודעות קוליות במקום טקסט? ואיך יוכל מיץ פטל, למשל, לשמור על אלמוניותו בתנאים כאלו? וזה מחזיר אותנו לפסקה הקודמת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שישנם עדיין ישישים המבכים את תום עידן ההתכתבות המבויילת, על כל ההשלכות, כך אני מתמרמר בלא סיבה לעת עתה על ספקולציות חסרות ביסוס ואולי גם תוכן. כוונתי בתגובה המקורית הייתה לכך שמי שכבר התחיל (הישישים, זאת אומרת אני) יהנה מצורת תקשורת זו - ואילו הנחשפים לה רק לאחר מהפכה טכנולוגית זו או אחרת יראוה כארכאית. בניגוד לרוח המלבנים הנפוצים באייל הקורא, כאן סתם הרהרתי לי בדבר טפל והרשתי לעצמי לחלוק את מחשבותי הראשוניות עמכם. בכל מקרה הטיעון שלי היה ברמה נמוכה מאוד, דומה לדעה שערוץ שש הוא סכנה ברורה ומיידית לקיום המדינה - דעה שאני מוצא בה הרבה אמת ומעט מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נחמד, ואחרי ההבהרה גם בעל פוטנציאל שכנוע רציני. אל תפחית, כמו שאומרים אצלי במשפחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |