בתשובה לטל כהן, 19/11/00 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טל, לדעתי הכתב לא ייעלם כ"כ מהר משום שהאינטרנט מציע דבר שהרדיו והטלוויזיה לא יכולים להציעו - ביזור היכולת ליצוק לתוכם תוכן. לפתוח תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיוני כלול הליך בירוקרטי יקר, מסובך ובלתי-אפשרי לאדם הפשוט משום שהוא נבנה על תשתית מוגבלת מראש אשר המדינה מחלקת למי שהיא מוצאת לנכון (לרוב מבלי להתחשב ברצון הציבור - כמו במודלים האמריקאי והישראלי, ובניגוד לדנמרק ובריטניה, למשל), בעוד שעל-מנת להביע את הגיגייך על-גבי אתר הינה משימה פשוטה מעין כמוה (ועינייך הרואות). ההערכה שלי היא שגם כאשר יהיה לכולנו חיבור מהיר לאינטרנט וכלים זולים לצילום ועריכת וידאו עדיין יעדיפו חלק ניכר מאוד מהאנשים, בעיקר מהאליטות הדיגיטליות, להתכתב זה עם זה באמצעות Plain Text ולהמשיך וליצור תוכן טקטסטואלי על-פני חזותי או קולי אני באופן אישי אוהב את החמימות של המדיום הבלתי-אמצעי, אבל יחד עם זאת האנונימי לחלוטין הזה, אשר מאפשר לכל אדם להתבטא מבלי להתייחס לדבר מלבד הרעיון אותו הוא מנסה להביע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, היתרון של האינטרנט נמצא במקום אחר לגמרי - יתרון שרק יתגבר עם בוא הפס הרחב - הרדיו והטלוויזיה מוגבלים למילה המדוברת. כשכל הטקסט שלך נאמר, אי אפשר להרחיב ולהתעמק. כשאתה צריך גם תמונה ברקע - אתה אפילו יותר מוגבל. אבל באינטרנט אפשר לשלב - גם תמונה, גם סאונד, וגם טקסט כתוב, לפי הצרכים. תוסיף לכך את העובדה שמדובר בחדשות און-דימנד, ואתה מקבל את הכלי החדשותי האולטימטיבי. חוץ מהעובדה שאי אפשר להרוויח מזה גרוש, אבל זה כבר לא בעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, אני מאמין כי בשלב מסויים כל התוכן האינטרנטי יתמסד, תחת מוסד או מוסדות כלשהם בכל מדינה. יתפתחו קודים מוסריים וירטואלים, יחוקקו חוקים המגבילים את חופש המידע אפילו באינטרנט (צנזורה) וכל הקהילה הוירטואלית תהיה תחת פיקוח עליון. לא מציאותי? ספק. האנארכיה שמאיימת להשתלט על הרשת הרחבה העולמית (ראה: WWW) ופושה בה כבר היום תתפשט למרחבים עצומים עד שיבינו שיש צורך לרסן את התופעה ואולי אף לשלוט בה. המדיה האינטרנטית תהפוך עד מהרה למרכיב עיקרי בכל בית, ולכן מיסודה ו"סידורה" יהיה בלתי נמנע. למעשה, לא יעבור זמן רב עד ש"רשות השידור לטלויזיה, רדיו ואינטרנט" תתחיל לגבות אגרה גם על מחשבים אישיים (וזה לא משנה אם אתה נכנס לאתרים ישראליים או לא...). לכן, אין להניח שתקשורת על בסיס הטקסט תשאר בעינה, מכיוון שכל המדיה תעבור לאינטרנט - אתה יכול לשכוח מעיתון המודפס על נייר, ולשכוח מטלויזיה שרק משדרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, מרבית ה"אנארכיה" באינטרנט לא מתנהלת ב-WWW אלא במקומות אחרים, ועל כך תבורך. אבל מה שיותר חשוב הוא שהרשות העתידית שהגית תאלץ להתמודד עם בעיות טכניות, אתיות, חברתיות וכלכליות רבות מספור על-מנת שתוכל לכפות את עצמה על כלל משתמשי האינטרנט (גם אם תוענק לה יכולת פיקוח בינלאומית, על-ידי האו"ם, למשל). אינני רואה מיסוד כזה של האינטרנט מתישהו בקרוב, בעיקר בגלל שאין אפשרות להגביל את המסד שעליו הוא נבנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |