 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה מאמר מאוד מעניין. עוד לא קראתי את הספרים שדיברת אבל כבר עבדתי הרבה על "ספר גזרות אשכנז וצרפת" של א.מ. הברמן, ובפרט על הקרונקות של ר' שלמה ב"ר שמעון ור' אפרים ב"ר יעקב מבונה. תרגמתי אותם בצרפתית ואני עוד עובד עליהם ועל קינות אחרות כי אני מכין תזה על המוות הנבחר בספרות העברית. השאלה היא: איך יהודים הרגו את ילדיהם וגם את עצמם ויכלו לקרוא את "עקדת יצחק" כקרבן ממשי? לדעתי אין תשובה... בספרא כתוב: "ולה נאמר באברהם ויעקב זכירה וביצחק לא נאמר זכירה אלא רואין את אפרו כאילו הוא צבור ע"ג המזבח" (Sifra 112b) תחשבו על הציטוט הזה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למאמר שלי? לשני הספרים עליהם כתבתי? איך אתה רואה את הנושא? האם אתה בדעתו של יובל או של גולדין ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לך בפרט אלא לכל הקורא את המאמר שלך. עוד לא קיבלתי את הספרים... הmartyrdom הוא מושג לא יהודי וכשאתה מגדיר את הקידוש השם כ"נכונות להקריב את החיים למען האמונה" אני מוסיף: הmartyr הוא מישהו שסבל כדי להצהיר את האמת של הדת הנצרית. עד ימינו, אי אפשר למצוא את המלים martyrdom או martyr במילונים העבריים. אני גר בצרפת ועם אתה מדפדף את המילון של האקדמיה הצרפתית או מילון אחר אתה קורא את ההגדרה הזאת: MARTYR, YRE. n. Celui, celle qui a souffert la mort pour attester la vérité de la religion chrétienne. המוות הנבחר הוא רק אחד מהאספקטים של המושג של קידוש השם. קידוש השם כמוות הנבחר של יהודים לא נמצא בתנ"ך אלא בתלמוד ובמדרש. ספרי המכבים שבם קוראים בפרט את מעשה האישה ושבעה בניה שייכים לספרים החיצונים שחז"ל הבדילו הבדלה מוחלטת בינם ובין ספרי המקרא. רבי עקיבה מנה את הקורא בספרים החיצונים עם אלה שאין להם חלק לעולם הבא (סנהדרין י,א). האשכנזים התבססו על המדרש ועל האגדה כדי להצדיק את המעשה הנורא: הריגתם של הילדים היהודיים הנקיים "שלא יודעים בין הטוב ובין הרע" (גזרות לרבי שלמה ב"ר שמעון). איך יכולים לדבר על "דרך מוות מפוארת"...
http://www.academie-francaise.fr/dictionnaire/index.... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |