 |
אני לא מצוי בפרטי התיאוריות של חמיש, אני כאמור רק מדווח על מה שראיתי ועל מה שאני חושב. אילו היו חושפים בדיוק מי רצח את מי ובאיזה הקשר, הייתי מקבל אולי את עמדת השב"כ. כרגע מדובר במלחמת גרסאות בין פרס והשב"כ לבין המקבץ הביזארי הבא: * משפחת רבין בשם הסמול * משפחת עמיר בשם אימין * מספר פרופסורים (מיכאל הר-סגור ואחרים) בשם מגדל השן האקדמי * אנשי ימין קיצוני בשם אאספסוף * ברי חמיש בשם האמריקקים הממוסחרים * אני ואחרים בשם ההמון העיוור
הלוואי ופרס היה טיפש כפי שאתה מציג אותו. לפי מיטב הבנתי הוא רק הרוויח מן הרצח, ועשה כל שביכולתו כדי לטשטש עקבות למעורבות השב"כ ברצח, כמו גם למורשתו האמיתית של רבין. מרצח רבין ועד עליית נתניהו הספיק פרס לבסס את מעמדו של ערפאת ולהתאים את תהליך השלום לדרכו המדינית, השונה מהותית מזו של רבין המנוח.
יגאל עמיר אמנם התכוון לרצוח את ראש הממשלה, אך השב"כ לא התכוון לעצור בעדו. רצח רבין לא היה כישלון של היחידה לאבטחת אישים, כי אם הצלחה של השב"כ להתנקש בחיי יצחק רבין תוך הותרת המערכת השלטונית על כנה, כך ששמעון פרס יוכל להיות ראש-ממשלה. כפי שהודה כרמי גילון, המחדל היחיד של השב"כ בליל הרצח היה שיגאל עמיר לא נורה ונהרג במקום. אז, כמו אוסוולד, גם הוא היה לוקח את סוד הקשר עמו לקבר.
|
 |