 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב שהתחלת לענות לגבי התמיהות. לצערי, בהודעותיך עד עתה רק לגלגת על כל מי שהעז לפקפק בטענה המקובלת, ולא התייחסת לעניין עצמו. גישה זו היא המאפיינת את ההתייחסות התקשורתית לחקירת הרצח. לעניין: משפטו של אבישי רביב נסחב ונמרח לאורך שנים ארוכות, ולמעשה עדיין לא ממש התחיל. נשמע לך סביר שמפעיליו של רביב לא התעניינו על מה דיבר בשיחותיו הארוכות עם עמיר? נראה לך שלא ידעו שהוא המביים של הופעות "אייל", באדיבות איתן אורן וערוץ 1? אתה חושב שהסתיר מהם את העובדה שהוא הפיץ את כרזת רבין בכיכר ציון? מצטער, לי נראה סביר יותר שידעו והיו מעורבים. יש לך הסבר אחר למאמצים האדירים שנעשים כדי לדחות ולמסמס את משפטו, במסגרתם לא הואשם בהסתה אלא רק ב"אי מניעה", משל היה מרגלית הר שפי? מה לגבי "סרק"? איך הגיע עמיר לשטח הסטרילי? איך ידע רוני קמפלר להתרכז בו? האזכור של "מטריקס" אינו במקום, והוא חזרה ללגלוג הזלזלני, אבי כל מריחה. איך הוסתר העניין? הוסתר. זו לא נראית לי בעיה גדולה מהבעיות האחרות. לגבי רצח קנדי - אין לי מושג, אני לא יודע מה אומרים אותם ספרים ומה הבעיות בהשערותיהם. בוא נתרכז בעניננו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"איך הגיע עמיר לשטח הסטרילי?" - אפשר לחשוב שהיה שם איזה שטח סטרילי מזוקק, ובתוכו "לכלוך" אחד, עמיר. השאלה שצריכה להישאל בעניין זה היא, למה לא היה שטח סטרילי? ולא איך נכנס לשם עמיר. הרי חוץ ממנו היו שם עוד עשרות אנשים1. "איך ידע רוני קמפלר להתרכז בו?" - רוני קמפלר צילם כמה שעות מהגג ההוא. סביר להניח שבמהלכם הוא התמקד במקרה גם באנשים אחרים. בדיעבד, מה שקיבל חשיבות הייתה התמקדותו המקרית בעמיר. בכלל, אני חייב, פעם שניה היום, להסכים עם השוטה. בכל פעם שנדמה לי שאולי יש איזשהו שבב של ביסוס לטענות הקונספירציה (ואני מבין שאתה מדבר על משהו "מעודן" יותר, שאתה קורא לו תאוריית הפרובוקציה), אני נזכר בחוויותי האישיות, בסיפורים ממקור ראשון וגם בכמה סיפורים ידועים על התנהלות גופי הבטחון בישראל, ואז אני משתכנע שאין סיכוי בעולם שהיה כאן משהו מתוכנן. אם מישהו היה ממש מתכנן סיטואציה כזאת, סביר להניח שבסופו של דבר ביבי היה נרצח או משהו (אהה! אז אולי הסמולנים מהשב"כ תיכננו לרצוח את ביבי וזה מה שיצא להם. אדיר זיק, לעיונך). 1 אגב, יצא לי לא מזמן להיות נוכח באיזו הפגנה, והגעתי שם כמעט בלי להתכוון אל אחורי הבמה, ולטווח שממנו יכולתי לראות את הלבן בעיניים לכל הנואמים החשובים. אם כי, מצד שני, הם כולם אנשי אופוזיציה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא ליגלגתי על האנשים, לכל היותר לגלגתי על הרעיונות. אחרת הייתי מקפיץ עלי את רוגזו של ג. ברזילי, ואם יש דבר שאיני מעוניין בו כרגע הוא להתקל שוב באותו לינק מפורסם שלו. שנית, אותו לגלוג שנפוץ בהודעותי הוא בעל מטרה רטורית: זאת דרכי להצביע על מה שנראה לי מופרך, לא נכון או לא מנומק. יש לאופן הביטוי הזה יתרונות, לפחות בעיני הוא יותר מעניין מהודעות בניסוח משפטי עם סעיפים, תתי-סעיפים, הגדרות מילונאיות ומראי מקום לעייפה. יש לו גם חסרונות, והגדול מכולם הוא שהוא עלול לפגוע בבן-השיח באופן שאינו מאפשר את המשך הדיון. חשבתי שאחרי כל ההודעות שלי באייל המכשול הזה הוסר חלקית, והקוראים הקבועים לפחות כבר למדו שההתחכמויות אינן במטרה לעלוב. מכל מקום, צר לי אם נפגעת. לעצם העניין, אני לא חושב שיש טעם לנסות להבהיר את כל הסתירות שאתה מוצא ב"פרשנות הרשמית" של הארוע. כפי שכבר אמרתי, אם לא היו שום אי-בהירויות וסתירות זוטרות בארוע כזה, זה היה חשוד מאד. מה שרלבנטי בעיני הוא שהתיאוריות החלופיות אינן סבירות לחלוטין. כאשר יש תיאוריה פשוטה, ואתה מציע להחליף אותה במשהו הרבה יותר מורכב, אותו משהו צריך, לפחות, להיות בעל פחות סתירות מהתיאוריה הראשונה. במקרה שלנו הוא מכיל הרבה יותר. "extraordinary claims require extraordinary evidence" אמר קארל סאגאן, ואני מסכים איתו. זאת הסיבה לכך שהזכרתי את רצח קנדי והחייזר מרוזוול, לא משום שרציתי להסיט את הנושא אלא לחדד אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |