 |
|
 |
||
|
||||
 |
החיים קדושים. החיים של כל אחד קדושים לו עצמו ומקודשים על ידי האחרים. מי נתן לשופט או לרופא סמכות לשמור את החולה בבית חולים? למה החולה לא יכול לצאת הביתה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השופט לא רצח אף אחד. השופט שמייצג את החוק נתן לאדם את הזכות להתאבד על פי בחירתו (תוך וידוא שאכן מדובר בבחירתו ע''י בדיקה פסיכיאטרית) והסיר את האחריות הפלילית ממי שיסייע לו בכך. זכותו של אדם להחליט שיש דברים קדושים יותר מהחיים שלו בין אם זה למות בעד ארצנו ובין אם זה לשמור על כבודו העצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ניתוק ממכשירי החיאה, זה התאבדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק המשמעותי בהתאבדות הוא ההחלטה למות. ברגע שאדם מבצע את ההחלטה הזו הדרך שבה הוא מממש אותה אינה משמעותית. אם הוא היה מסוגל הוא היה קופץ מגג או יורה בעצמו. כיוון שהוא חולה בניוון שרירים ואינו מסוגל לבצע את הפעולות הללו הוא מבקש שיסיעו לו בהתאבדות אבל ההחלטה והאחריות הן שלו בלבד. האדם שמבצע את ההחלטה משמש ככלי עזר בלבד. המצב האידאלי יהיה לחבר את מע' ההחיאה למע' אוטומאטית שתבצע את הניתוק ושהחולה יוכל להפעיל בעצמו אבל אישית אני לא רואה טעם בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא רואה טעם בכך ולפחות על כך אנו מסכימים. התאבדות מסויעת (יש מילה כזאת!? צריך שיהיה...) היא נושא טעון בפני עצמו ואין לה קשר לפסיקת בית המשפט המדוברת, על פי מיטב הבנתי המצומצמת (בעניני חוק ומשפט). הוא לא מחליט למות, הוא מחליט לא להעזר במכשירים על מנת להמשיך לחיות. על פני השטח זה נשמע אותו דבר (למי שחושב באופן בינארי), אבל זה ממש לא. אם הוא היה מסוגל לקפוץ מהגג, אני לא יודע מה הוא היה בוחר לעשות. סביר שהוא היה מעדיף להמשיך לחיות ולהיות מנקה ארובות מאושר (או עם חיים צמיגיים כמו כולנו). לא הבנתי שהוא מבקש סיוע בהתאבדות, הוא פשוט מבקש ש*יפסיקו* "לסיע" לו באופן כללי ובניגוד לרצונו. מצבו הגופני הוא שידאג לפרטים הקטנים כמו:המוות. אף אחד לא צריך להתאבד, אלא פשוט למות (כולנו סובלים מהסימפטום המעצבן הזה1). מוות *פסיבי* איננו התאבדות. קפיצה מגג ויריה בראש אינם מוות פסיבי (אתה מכיר בית משפט שאישר לחולה סופני לקפוץ מגג בית החולים?) על פי הגישה שלך, אדם שבוחר לא לעבור ניתוח לב פתוח, הוא אדם שהחליט להתאבד. עקרון הברזל שצריך לעמוד לנגד עיננו: חייו וגופו של אדם הם רכושו הפרטי. בקש רשות יפה מ"בעל המקום" (בהנחה שהוא שקול ושפוי), לפני שאתה תוקע בו כל מיני חוטים וברזלים. בקש רשות(כשאפשר) גם אם כוונותיך טובות, אלטרואיסטיות ואף טהורות לחלוטין. __________ 1 מחקר חדש מראה שמוות זה תורשתי. חדשות ב-11. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר אחר, מרגיע יותר, מראה שעקרות אינה עוברת בתורשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עקרות תורשתית היא בעיה אמיתית היום. מפני שזוגות עקרים עוברים הפריות, ויוצרים דור חדש עם (יש להניח) מאפיינים דומים למאפייני ההורים - בין השאר - סיכויי פוריות נמוכים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת? עקרות זה לא "עקרות" וזהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין של הגדרה. אבל רוב האנשים המוגדרים ''עקרים'' הם אנשים בעלי סיכויי פוריות נמוכים יותר, או אנשים הזקוקים לטיפול התערבותי כדי להביא ילדים לעולם. אנשים כאלה היו עקרים פעם, אבל היום יוכלו ללדת לעיתים, והצאצאים שלהם עשויים לסבול מבעיות דומות (סטטיסטית, כמובן, לא כל בעיות העקרות הן אכן תורשתיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא ענית לשאלות מי נתן לשופט או לרופא סמכות לשמור את החולה בבית חולים? למה החולה לא יכול לצאת הביתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סוף סוף השפיות #*מתחילה*# לחלחל לראשים סביב הסוגייה הזו." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולה שמגיע לבי''ח חותם על הסכמה לאשפוז. אם הוא רוצה לעזוב על דעת עצמו הוא יכול לחתום על טופס החולה העוזב את ביה''ח על דעת עצמו. אם הוא אינו מסוגל לחתום ובכל זאת מעוניין לצאת הוא יכול לדרוש דיון בועדת אתיקה של ביה''ח, ולהציג את טיעוניו מול טיעוני הרופאים הגורסים שעזיבתו את ביה''ח תסכן את חייו. בארה''ב היה פסק דין תקדימי בנושא, שאפשר לחולה לעזוב את ביה''ח בניגוד לעצת רופאיו שסברו שזו סכנת חיים עבורו. (החולה היה מעוניין לעזוב את ביה''ח כיון שרצה למות בבית, והן הרופאים והן השופט ידעו זאת, וכך אכן קרה. לצערי איני מוצאת קישור מדויק). אף אחד לא מכריח חולה להיות בבי''ח, אלא אם כן הוא בסכנת חיים. חולים מגיעים מרצונם החופשי ואף חותמים על כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |