|
התכוונתי גם אליך אך לא רק אליך. מאמצים דיפלומטיים ניתן למתוח עד אין-קץ. למשל, האם ישראל ניסתה את *כל* המאמצים הדיפלומטיים להשבת רון ארד - 16 שנים ויום אחד בשבי? בזמן הזה נגרם נזק מצטבר למאזן המים הישראלי מחד, ומאידך מתחזקת התלות הלבנונית במי החצבאני. אם המאמצים הדיפלומטיים יימשכו עוד שנה שנתיים, החלטה ישראלית לפעולה צבאית תזכה לגינוי מקיר לקיר, אולי סנקציות של האיחוד האירופי שנתן גושפנקה רשמית לשוד המים הלבנוני בשליחת נציג לטקס, ותעשה עוול לאלפי לבנונים שבימים אלו מתחילים לבסס את משק המים שלהם על המים הגזולים. נכון לפעול *עכשיו* כדי למנוע מהמצב החדש להתבסס בשטח. מגעים דיפלומטיים היו צריכים להתרחש בטרם החלה לבנון בשאיבת המים, ועכשיו הם סתם בזבוז זמן מיותר. ברור לחלוטין שעכשיו לבנון לא תתקפל עקב מגעים דיפלומטיים ותפסיק את השאיבה אחרי שבוע או חודש של שאיבה. גם ברור לי שאין לישראל שום בסיס לצפות שפוסקים בינלאומיים ידאגו לאינטרס הישראלי במי החצבאני, ואפילו הפוסקים יימצאו לכאורה באותו צד של ישראל (למשל, מצרים שמתנגדת לשאיבה סודאנית ואתיופית במעלה הנילוס, ללא צל של ספק תומכת בלבנון בסכסוך הזה).
|
|