|
||||
|
||||
טוב, אז לא התפלת מים. אבל אולי אפשר למצוא דרך כלשהי להפוך את המשבר הזה להתחלת הידברות לא-עויינת כלשהי? בעניין החשש הערבי מהשתלטות כלכלית של היהודים/ישראלים, מהמעט שיצא לי לקרוא ולשמוע נראה שהחשש הערבי הוא יותר מהשתלטות תרבותית, מאשר כלכלית. התייחסות לחשש הזה יש, לדוגמה, בספרו של המחזאי ועיתונאי המצרי עלי סאלם "מסע לישראל": שבועות מספר לפני מסעי לישראל בא ד"ר גלאל אמין, פרופסור לכלכלה ולמדע המדינה באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, אל ה"נדוה"- החוג של נגיב מחפוז. אמין הוא איש מחשבה ותרבות מן הסוג שתוכל לחלוק עליו בלי שיעלה בו הרהור לשחוט אותך ובלי שיתפלל לאלוהים בחשאי למותך. הוא דיבר ארוכות על סכנת הפלישה התרבותית של ישראל, הממשמשת ובאה והמאיימת על המורשת של מצרים ועל תרבותה. נגיב מחפוז הקשיב לו עד שסיים את דבריו ואחר כך שאל אותו:'האם אתה באמת סבור שישראל מסוגלת לעשות לנו את זה?' 'כן. ולכן באתי לשאול לעצתך. מה נעשה?' 'מותו. אם ישראל מסוגלת למגר ולחסל את המורשת האמנותית, הספרותית והתרבותית של מצרים ושל הערבים, מוטב לנו כולנו שנמות'. הספר נכתב ע"י איש שוחר שלום, שממשיך ומוכיח לקוראיו שאין להם כל סיבה לחשוש מהשתלטות תרבותית של ישראל. הוא כתב את הדברים ב-94, אחרי חתימת הסכם אוסלו, כשהאופק עוד נראה ורוד. מאז קרה מה שקרה והאינטלקטואלים המצרים יכולים לנוח לעת עתה מחששם מפלישה תרבותית של ישראל. נראה לי שדווקא אנשי עסקים ערבים נוטים לקשור קשרים כלכליים איתנו ולנצל הזדמנויות עסקיות, גם אם בסתר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |