|
||||
|
||||
קלאב: תלתן דיאמונד: יהלום הארט: לב ספייד: עלה נו-טראמפ: ללא שליט בברידג' יש שני זוגות של שחקנים שמשחקים זוג נגד זוג. מחלקים חבילה של 52 קלפים שווה בשווה בין השחקנים (13 קלפים לכל שחקן. אין ג'וקרים בברידג', טוב, יש, אבל זו בדיחה גרועה). כעת, לפי כיוון השעון, כל שחקן "מכריז" על פי הקלפים שברשותו. משמעות ההכרזה "1 ספייד" היא התחייבות לקחת לפחות שבע "לקיחות" (6 + 1) בעת "ביצוע" החוזה, כאשר הסידרה ה"שליטה" היא ספייד (כל המונחים האלו יוסברו בהמשך". אפשר גם להכריז "(מספר)X ללא שליט" כלומר בעת ביצוע החוזה לא תהיה סידרה שליטה. כל שחקן יכול רק להעלות את ההכרזה עד כה, כלומר, אם השחקן שלפני הכריז "1 ללא שליט" אני יכול להכריז לפחות "2 קלאב" או לוותר על ההכרזה ("פאס"). בתוך "רמה" (כלומר, הכרזה של "1 X(סדרה)") הסדר בין הסדרות הוא קלאב, דאימונד, הארט, ספייד, ללא-שליט. כלומר, לאחר שהכריזו "4 דאימונד" עדיין אפשר להכריז "4 הארט", "4 ספייד" או "4 ללא שליט" אבל "5 קלאב" או "5 דאימונד" וכו'. ההכרזות אינן "סתם". כל הכרזה משמשת את הזוגות להעברת מידע ביניהם, ע"ס הקלפים שבידיהם, ואמורה להוביל לקביעת "חוזה" שעליהם לעמוד בו, למשל "3 ללא שליט". שלב הכרזות מסתיים לאחר 3 "פאסים" רצופים, כלומר שחקן הכריז, יריבו משמאל אמר "פאס", שותפו אמר "פאס, והיריב מימין אמר "פאס" (כיוון השעון, אמרנו). אלו לא כל סוגי ההכרזות (יש גם "כפל" - "דאבל" ו"כפל-כפליים" - "רידאבל") אבל נתעלם מהם כעת. החוזה הוא בבעלותו של הזוג ש"הכריז" הכי גבוה, כלומר זה אמור להיות של הזוג אליו שיך השחקן האחרון שהכריז (זה לא מדוייק, בגלל ההכרזות הנוספות שפרטתי). כעת, מתחיל ה"ביצוע". מי שמניח את הקלף הראשון על השולחן הוא השחקן לשמאלו של השחקן מהזוג שהחוזה "שלו", ושהכריז ראשון במשחק את הסדרה שבה משחקים (או "ללא שליט"). נקרא לו "המבצע". לאחר שהוא מניח את הקלף, פורש שותפו של "המבצע" את קלפיו על השולחן והוא מעתה פסיבי, בעוד "המבצע" מנהל את המשחק שלהם. בכל סיבוב, מי שזכה ב"לקיחה" הוא זה שמניח את הקלף שיפתח את הלקיחה הבאה. במהלך ה"לקיחה", מונחים הקלפים לפי סדר השעון. "צבע" הלקיחה מוגדר על פי הסדרה של הקלף הראשון שהונח. מי שזוכה בלקיחה הוא זה שמניח את הקלף בעל הערך המספרי הגבוה מ"צבע הלקיחה". אם המשחק הוא עם צבע שליט אזי השליט גובר על "צבע" הלקיחה, אולם אם הנחתי שליט מישהו יכול, באותה לקיחה, להניח אחרי שליט בעל ערך מספרי גבוה יותר ולזכות בלקיחה. אם נחזור כעת ל"חוזה" הרי שתפקיד ה"מבצע" הוא לעמוד ב"חוזה", כלומר לקחת לפחות את מספר ה"לקיחות" שהבטיח, ותפקיד ההגנה הוא "להפיל" את החוזה, כלומר לגרום לכך שהמבצע יקח פחות לקיחות משהבטיח, על ידי לקיחת לקיחות בעצמם. כאשר נגמרים הקלפים, סופרים את מספר הלקיחות לכל צד (יש סה"כ 52 קלפים, לחלק ל-4 קלפים בכל לקיחה -> 13 לקיחות) ובודקים אם המבצע עמד בחוזה. כעת מגיע עניין הנקודות, אבל הוא סתם מסובך ותלוי בסוג המשחק - פרטי או תחרותי. אני מקווה שזה מסדר קצת את העניין. |
|
||||
|
||||
תודה גם לך, גם לדורון וגם לגלעד, וממש לא נעים לי שנשארתי ככה אחרי כל ההסברים המפורטים, אבל נשארתי המומה קצת. אתם פרטים מספרי קלפים וכל מיני תנאים של.. מה? מה העיקרון מאחורי המשחק? (בעצם, אולי אני יכולה להגיד עכשיו שהוא לדייק בהכרזות ולנסות לכוון את המשחק שלך ושל בן הזוג כך שיתאים למה שהכרזתם). אבל מה המשחק הזה? שח הוא משחק אסטרטגי שעובד על עקרונות של חשיבה קדימה, למשל (תיאור של הדיוטה בתחום). מה רוצים ממני בברידג'? 1 הפרצוף העצוב זה בגלל האלבום החדש של בק, אל תקחו ללב. |
|
||||
|
||||
ובעיקר, איזה כישורים צריך כדי להצטיין בברידג'? |
|
||||
|
||||
לי נראה שזיכרון טוב, תשומת לב לפרטים וביקורתיות עצמית הם כישורים חשובים למשחק. 1 פורקיופיין טרי עושים את זה הרבה יותר טוב, במיוחד בחדש שלהם. תשאלי את צחי ברזיק... |
|
||||
|
||||
1 יש לי 5 אלבומים שלו, מה לעשות. |
|
||||
|
||||
1 סתם, לא באמת התכוונתי. חוץ מזה, אני מוכן להמר שיש לך את כל הגדולים שלו מלבד: Stereopathetic Soul Manure. ואם צדקתי, על זה כבר אמרו חכמים: מי שלא שמע את " Satan Gave Me a Taco", לא שמע שיר של בק מימיו. |
|
||||
|
||||
יש לי את One foot in the grave , שיש בו כמה בלוזים נפלאים. אבל אחפש את הטאקו ההוא גם כן. אה, ויש לי עוד אלבום נהדר ועגמומי של בק, רק שכתוב עליו יובל שפריר 1 :-) 1 ליתר דיוק, כתוב עליו רק Shafrir. |
|
||||
|
||||
לא להיות מידי אינדיבידואליסט. |
|
||||
|
||||
אגב, למרות שברידג' הוא משחק לזוגות, הוא מאד לא מומלץ לזוגות נשואים. |
|
||||
|
||||
"אשתי לא מבינה אותי (כשאני מגרד באף)?" :-) |
|
||||
|
||||
יותר גרוע (במקרה הפרטי שלי זה אני שלא מבין את אשתי, אבל זה לא שייך). כמו שאיזי כתב ב תגובה 99259 הגרוד באף זאת פחות או יותר אגדה אורבנית. אבל ברידג', למרות התדמית האינטלקטואלית, שלא לומר (למה לא לומר, הנה אני אומר:) החנונית, שלו, הוא משחק רווי יצרים. כאשר בן זוגך לא עושה מה שאתה חושב שהוא צריך, בין אם הוא מכריז גבוה מדי, ובין אם הוא עובר (pass) ותוקע אותך עם חוזה שלא אליו התכוונת, או אפילו כשהוא משחק את הקלף הלא נכון (לדעתך הבלתי מעורערת), ממש לא כדאי לקחת את זה (ואת התגובה שלך(1)) הביתה. זה לא מוסיף יציבות לזוגיות. ___ (1) נכון, כתבתי "בן זוגך", "התגובה שלך" וכו'. יש אנשים (דובי, או דוד לוי, לדוגמא) שמדברים על עצמם בגוף שלישי, אז אני מדבר בגוף שני so what? |
|
||||
|
||||
----------- תודה על ההשוואה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא זוכרת מתי דוד לוי דיבר על עצמו בגוף שלישי - מלבד אולי בהשתמשו בביטוי ''לא יעלה על הדעת''. |
|
||||
|
||||
מה עיניין הזכרון שלך לניטפוק? |
|
||||
|
||||
הביטוי "אני לא זוכרת" הוא רק ביטוי. בעצם התכוונתי שאין דבר כזה. לא ניטפוק? |
|
||||
|
||||
או לפחות עושים כאילו שאין |
|
||||
|
||||
העיקרון הוא אכן לכוון את ההכרזות לחוזה המקסימלי ולבצע אותו בהצלחה. יש כאן הרבה חשיבה קדימה בעת הביצוע - לזכור אילו קלפים כבר "שוחקו" ואילו קלפים עדיין חסרים ואצל מי סביר להניח שהם נמצאים על-פי שלב ההכרזה. (תנסי לזכור 52 קלפים לפי שחקן...) נדרש גם זיכרון וניתוח בעת ההכרזות, שכן גם הן נותנות מידע על הקלפים שברשותו של בן-הזוג, ואצל היריבים. מספר ה"מצבים" בברידג' מוגבל הרבה יותר מאשר בשח (בניגוד לשח, אין אפשרות לחזור על מהלך או "ללכת אחורה"). 1 סתם, כי ירד היום גשם, ויש ריח ראשון של "אחרי הגשם". |
|
||||
|
||||
אני מניחה שזה עוד יותר קשה ממה שזה נשמע, בגלל הצורך בעבודה משותפת. 1 לא יודעת מה אצלך, פה יש ריח של "זבל אחרי הגשם". |
|
||||
|
||||
הכרתי שחקן ברידג' שהיה מסוגל לזכור מי זרק כל אחד מהקלפים במשך כל המשחק. היום הוא כותב באה''ב. |
|
||||
|
||||
כותב באה"ב זה טוב או רע? |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות: מה זה באה"ב? |
|
||||
|
||||
תגובה 78504 |
|
||||
|
||||
גם ברידג' מבוסס על חשיבה קדימה, אבל בתנאי חוסר ודאות, שהרי הקלפים של הזוג שנגדו את משחקת אינם גלויים1, ואת צריכה לשער מה הולך שם עפ"י ההכרזות, הקלפים שכבר יצאו, ומה שבן זוגך שהציץ להם מצליח להעביר לך ע"י האופן שבו הוא מגרד באף. ___________________ 1- ובשלב ההכרזה גם הקלפים של בן זוגך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ב"קרה קופה" המשחק בנוי על העברת רמזים בין בני הזוג יותר מאשר על זיכרון של הקלפים. ב"ברידג"' העברת הרמזים היא מובנית יותר בתוך ההכרזות, ולכן אמורה לפעול גם במקרים שבהם המשחקים יושבים בחדרים נפרדים 1 בנוסף, בברידג' אין ממד של מהירות. 1 למרות שלפי השמועה, יש שחקנים שמוזילים את המשחק לכדי העברת רמזים בגירודי אף. |
|
||||
|
||||
בתחרויות רשמיות, בשלב ההכרזה השחקנים לא רואים זה את זה ורושמים את הכרזותיהם במקום לומר אותן. כמו כן בן הזוג של המכריז חייב על פי דרישת אחד משני האחרים לומר להם את הכוונה האמיתית של המכריז, אבל זה פחות מקובל מכיוון שבד''כ בתחרויות מקצועיות השחקנים מכירים זה את זה ואת טכניקות ההכרזה השונות. |
|
||||
|
||||
ממה שאני ראיתי לא בדיוק רושמים אותן - לכל מכריז יש ערימה של קרטונים עם כל ההכרזות האפשריות מסודרות לפי הסדר וכל מכריז בתורו לוקח את כל מה שבערמה שלו עד להכרזה שהוא רוצה להכריז, ומניח. מה שכן, יש תחרויות שיש מסך שחוצץ בין הפנים של הזוגות. |
|
||||
|
||||
למסך הזה התכוונתי ואני שמח שיש התיעלות בתחום ההכרזות בכתב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |