גם לנו עוד יקרו... 989
ברוח קצת אחרת, אני מעוניין לדבר מעט בזכותו של הנס.

יוסי מחה במאמרו על השימוש הרב של התקשורת במילה "נס", וטען שהוא "מקדם אי-רציונליות".

שתי הטענות הנ"ל עומדות בניגוד אחת לשנייה. אני מסכים שנעשה זילות לערכה של המילה "נס". נס היום זה לא מה שהיה פעם - זה לא ים שנקרע, ולא מים שיוצאים מאבן.

ההגדרה הרווחת של המילה "נס", היום, היא (ואל תתפסו אותי במילה...) "אירוע חיובי שהתרחש בעבר, כשהסבירות לכך היתה קטנה ביותר". וזו הגדרה מאוד רציונלית.

ה*סיבה* לשינוי הסמנטי הזה, היא השימוש הרב שעושה בו התקשורת.

זהו מעגל אינסופי, משום שזילות ערכה של מילה גורם לכך שישתמשו בה יותר, מה שמוריד עוד יותר את ערכה המקורי, וחוזר חלילה.
"נס" הוא מושג שנשחק. לבוא היום ולומר לנו שנס זה "פעולה הנוגדת את מהלכו התקין של הטבע" זה כמו ללכת לפלשתינאים ולומר להם שלפי אבן-שושן הם לא עם.

נס זה משהו שקורה כל יום, ואפשר לומר שאפילו סביר שהוא יקרה כל יום. וכשהוא מתרחש, מן הראוי שיכתבו על זה בעיתון, כי זה מעניין, מרגש ומוכר. וכשבכותרת הכתבה תתנוסס המילה "נס", לא נשאל "מה, באמת? קרה נס?". נשאל פשוט "איפה".

תבוא ותגיד (כפי שאף אמרת), שהתקשורת משתמשת במושג "נס" גם לגבי אירועים סבירים מבחינה סטטיסטית. גם פה, ברוב המקרים, טעות בידך:

נניח שלחיל שעלה על מטען יש סיכוי של 95 אחוז לאבד את חייו. אתה תטען, ובצדק, שכאשר 30 חיילים כאלה עולים על המטען, הסבירות שיהיו ניצולים היא כמעט וודאית (78 אחוז ליתר דיוק), ואפילו אם תגיד לי שניצלו ארבעה אני לא ארים גבה.

אבל החייל רועי ניצל. והחייל יובל ניצל. והחייל עודד ניצל. וגם החייל דני. לכל אחד מהם היה סיכוי של חמישה אחוזים לחיות. ובכל זאת - כל אחד מהם שרד. אם זה לא נס - אז מה זה?

יוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים