נתב"ג 2002 98892
בשבוע שעבר טסתי לחו"ל.
הגעתי לנתב"ג 3 שעות לפני הטיסה כמו ילד טוב. בשלוש הפעמים האחרונות שטסתי (כולן בשנה האחרונה) נשאלתי את השאלות הרגילות (ארזת לבד וכו') קיבלתי את כרטיס העלייה והלכתי לדיוטי פרי.
הפעם גיליתי שכוווולם צריכים לעבור בדיקה של כל המטען במכונת הענק. (שכידוע מכילה אנשים קטנים שפותחים את המזוודות)
חקרתי בחביבות את אחת מעובדות הבטחון לסיבת השינוי במדיניות ונעניתי, שזה פשוט כי אין עומס (השעה היתה 1:30) ולכן הם בודקים את כולם. משפחה הכוללת גבר ושלוש נשים, כולם כהים, הוא משופם ושלושתן רעולות ולהם (אני לא מגזים) 10 מזוודות גדולות תקעו את המערכת. חוץ מהבדיקה הגופנית (בחדר צדדי ובפרטיות מלאה) כל מזוודה עברה במכונה, נפתחה ותכולתה, פריט פריט עברו שיקוף בנפרד במכונה אחרת, קטנה יותר. (המזוודות היו מלאות בשקיות של קפה, בוטנים, אגוזים, גרעינים, חומוס, פול וכן בקבוקי שמן זית בכמויות מסחריות - כאמור 10 מזוודות גדולות)
אחרי כ40 דקות היו עדיין 4 מזוודות לפני בדיקה והתור התחיל לגלוש אל מחוץ לטרמינל. הבודקים העבירו את כל המגיעים החדשים את ההליך הרגיל של "ארזת לבד" ולדלפקים. שתי נשים לידי התחילו להתלונן בקול רם על מצבן. ניצלתי את מצב רוחן המיליטנטי והפניתי את תשומת ליבן לכך, שהמגיעים עכשיו לא עומדים בתור אלא נכנסים מיד. הפיצוץ היה מיידי, הן התחילו לצעוק ולעשות מהומה וגייסו לצידן את מרבית התו. תוך דקה הגיע מנהל המשמרת ואחרי קצת צעקות הוא חיסל את כל התור בנוהל "ארזת לבד".
מוסר השכל: אל תבוא 3 שעות לפני ואם כבר נתקעת בבדיקות מחמירות התמרד ועשה הרבה רעש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים