 |
קודם כל, מה זה העניין הזה של ברגוטי עם ט'? יש בזה איזה מסר? אתה יודע משהו שכל העולם לא יודע, או שזה נסיון למשוך בצמה הוירטואלית של הילדה שלפניך?
זה מאוד מתחשב מצידך שאתה דואג ליצוג המשפטי של ברגותי ומוטרד מהבגידה של שמאי לייבוביץ' בלקוחו ובמקצועו. הרי תפקידו הוא להתחנן על חייו, לבקש סליחה יפה ולהגיד שעכשיו הוא מבין כמה סבל הוא גרם ושזה לא יקרה שוב. במקום להתעסק בלגיטימיות של מדיניות ישראל בשטחים, מה ששמאי צריך לעשות זה לנסות לסגור עסקת טיעון בה ברגותי מפליל את ערפאת תמורת חפיסת סיגריות ליום. אולי איזה פוטו-אופ עטוף בדגל ישראל ומחובק עם משה קצב? נדאג לשים כתובית יפה למטה.
וכמובן שמה שמניע את שמאי לייבוביץ' זה הרצון להרגיז את חבריו לבית הכנסת. הוא בטח גם נהנה מהאיומים על חייו ומהחרמתו מהקהילה אליה הוא היה שייך. בכלל, להיות מהבולטים שבסרבני הגיוס, להצטרף לצוות ההגנה של ברגותי ולהשוות אותו למשה רבנו זה הרי כיף. מין פעילות כזאת של אחרי צהריים כדי לעצבן את השכנים. אין פה שאלה של מוסר, של איבוד צלם אנוש, של חברה שהולכת בעיניים פקוחות אל תהומות האדנות וזילות חיי האדם. דווקא אצלו הכל תאוות פרסום, גימיק תקשורתי. כי הרי ברור שאין דרך טובה יותר לרכוש חברים ולהפוך לבעל השפעה מאשר להגן על ברגותי. כנראה שהוא לא הצליח להיכנס לאיזו תוכנית אירוח או טור רכילות וזו הברירה היחידה שנשארה לו.
ולעניין עצמו, שמאי לייבוביץ' נקט בעמדה לא פופלארית ואמיצה בעליל. מותר לאנשים בבית הכנסת אליו הוא הולך להגיד לו שלדעתם הוא לא רצוי שם. לדעתי זה מעיד על צרות אופקים, זה לא מנומס וזה לא סובלני אבל זה גם לא פלילי. זה מעיד על בית הכנסת ועל הקהילה שמתפללת בו יותר משזה מעיד על שמאי לייבוביץ' עצמו. לכל קהילה יש את הדינמיקה שלה, גם בימין וגם בשמאל, והאמת היא שהייתי מתפלא הרבה יותר אם רב הקהילה היה קם ומגן על זכותו של אדם לדעותיו. צריך להיות דמות רוחנית משכמה ומעלה כדי לעקור תופעות של חוסר סובלנות וסתימת פיות באווירה הנוכחית וזה דורש לא מעט אומץ. ממילא בסולם הערכים של החברה הישראלית בכלל והחברה הדתית בפרט אני לא רואה את ערכי הפלורליזם והסובלנות בעשיריה הפותחת. אין מה לעשות, יש לזה חרא רייטינג.
כמה הערות נוספות - קראתי את התשובות של הרב שמואל אליהו באתר המצורף. מפחיד אותי לחשוב שיש אנשים שפונים אליו בשאלות, שרואים בו את מנהיגם הרוחני. כמות כזאת של בורות, עילגות ושטחיות מתאימה אולי לפורום של ערוץ הילדים ויסלחו לי הילדים על ההשוואה (תודה למי ששלח את הלינק על העשרתי הרוחנית - כדאי גם לשים לב לתשובות של הרב לתגובות בתחתית העמוד). מוזר לי גם שמה שיש לאנשים לשאול את הרב זה אם מותר להם להגיד על מאן דהוא ימח שמו ולהוציא עליו לשון הרע. נו שוין, כל איש והתחביבים שלו. מעבר ללוגיקה הקלוקלת ולשימוש המופרז בסימני הקריאה תשובתו של הרב מסתירה בתוכה את הבעיה העיקרית להבנתי. המחשבה שדעותיו של שמאי הן רצחניות, שעצם הגנתו על מרוואן ברגותי מעודדת רוצחים שמתפוצצים בתוך אוטובוסים.
כל הנסיון לגמד את ההשפעה של שלושים וחמש שנים של כיבוש לכדי עניין של תעמולה וספין תקשורתי מחמיץ את הנקודה. אף אחד לא הולך להיות מתאבד בגלל ששמאי לייבוביץ' מנשק את ברגותי כמו שאף ילד פלסטיני לא שונא את ישראל רק בגלל שככה הוא קרא בספר לימוד בבית ספר. עם כל הכבוד, כל העיסוק האובססיבי באיך דברים יתפרשו ב"דעת הקהל העולמית" וב"מלחמת ההסברה" מסתיר את העובדה הבסיסית שמה שמדובר פה זה באנשים ובחיים היומיומיים שלהם. כל הספין התקשורתי שבעולם לא ישנה את המציאות. כמו שכל מכבסת המילים, הכוחניות והאדנות חסרת הגבולות של העשורים האחרונים ובעיקר של השנים האחרונות לא הצליחה ולא תצליח למגר את שאיפת העצמאות של הפלסטינים, ככה כל ההצהרות הפרנואידיות וההיסטריות על הסכנה הקיומית שנשקפת מהפלסטינים לא תצלחנה לשנות את העובדה שישראל היא מעצמה איזורית עם תמיכה כמעט בלתי מסוייגת של מעצמת העל היחידה בעולם והיא לא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב.
יש גבול לעוצמתן של מילים. יש סיבה מדוע זכות הדיבור היא אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בחוקה האמריקאית. אילו שמאי לייבוביץ' היה קורא באופן פומבי לכל העם הפלסטיני להתפוצץ באוטובוסים, זה היה דבר אחד (וגם כן, אפילו קריאה כזאת אינה שקולה בחומרתה כנגד פעולה ממשית ויש לשקול אותה בהקשר שבה היא נאמרת). אבל מה שהוא עשה זה להגן על מרוואן ברגותי בבית המשפט, אולי אפילו לחבב אותו - אין חוק נגד זה. לא חייבים להסכים לדעותיו, אפשר גם לחשוב שהוא לא בנאדם נחמד, אבל זה לא הופך אותו למסוכן. אני לא אבוא לטעון שכל מי שתומך באריק שרון הוא רצחני, למרות שאני סבור שאריק שרון אחראי למותם של עשרות ומאות אנשים חפים מפשע. אני גם לא אטען שהוא תומך באויבי ישראל, למרות שאני חושב שמה שהממשלה הזאת עושה ולא עושה מחליש את חוסנה האמיתי של מדינת ישראל בצורה הרבה יותר אנושה מאשר התבטאות כזו או אחרת, ואפילו יותר מאשר הטרור הפלסטיני עצמו. הבעיה של החברה הישראלית עם שמאי לייבוביץ' היא שהוא חורג מהקונצנזוס והוא כופר בכמה תובנות שרוב הישראלים מקבלים כאקסיומות. מי שחושב ששמאי לייבוביץ' מסוכן לא מבין מה מניע את הסכסוך עם הפלסטינים ומה גורם להם לפעול. מי שחושב שאסור לשמאי לייבוביץ' להביע את דעתו או לייצג את ברגותי לא מבין מה היא דמוקרטיה ומה הוא חופש דיבור. מי שחושב ששתי ההצהרות האחרונות היו קצת בומבסטיות צודק מן הסתם, מה שלא הופך אותן לפחות נכונות לדעתי. מי שבעד חיסול הטרור שירים את ידו.
ואפרופו חוסר ההבחנה בין דיבור לבין מעשה, הנה מעשייה קטנה על נער מאום אל פאחם שאמר שהוא מוכן להיות שהיד ותגובתה חסרת הפרופורציה של המשטרה ודוברה:
(תפילה קטנה לאלוהי הלינקים שזה יעבוד)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש