|
התגובה של דב, לטעמי, הוא היה העלבה חזרה ותו לא. וככזו, היא נכרכה יחד עם הודעתו של ארז - שתיהן כללו העלבות מיותרות, שעדיף לו לא היו באות לעולם. כלומר, יש ביניהן אכן הבדלים - ארז למשל, דיבר גם על השימוש בשם אינתפדת אל-אקצא, והזכיר דברים שכתבו עיתונאים, דב אפילו את זה לא עשה. ארז התחיל ודב הגיב. אפשר למצוא הבדלים נוספים - אך לא ביחס להערה שלי, שהתייחסה *לאופן* ההתנסחות ולתרבות הדיבור. לא ממש מעניין אותי מי התחיל. אני לא גננת.
האמת, לא רק לדובי, גם לי מתחיל להימאס מכל העסק הזה. אתם, הקוראים, במקום לבקש מכולם להוריד את "רמת הזעם" באייל, מתקיפים אותנו על זה שאנחנו מנסים להוריד אותה. מה, לכם לא אכפת? אתם נהנים מזה? אולי כן? אולי כל הניסיון שלנו לשמור על הפינה השפוייה הזו נדון לכישלון. נפתח לכם את חדר העורכים. תפרסמו כתבות, תגיבו, תקללו אחד את השני, תעשו מה שאתם רוצים. אני באמת לא מבין את זה. ממש. אנחנו נפתח לנו אייל משלנו, עם רישום, עם שלילת רישום, לאנשים שרוצים באמת לדבר אחד עם השני, לא רק אחד אל השני.
סליחה אגב, התקפת הזעם הזו שלי היא לא משהו אישי נגדך וסתם יצאה בתגובה הזו, אבל 36 השעות האחרונות ממש הצליחו לעצבן אותי, והנה אני כאן, בשלוש בלילה, קולט שאני במקום לדון ברצינות על פוליטיקה, על ביולוגיה, פילוסופיה, תרבות, אוכל, ספרים, או כל דבר אחר, מנסה להסביר למה אני רוצה שהאייל הקורא יהיה מקום שנחמד לאנשים להיות בו. די, נמאס.
|
|