 |
האם מבחינה הלכתית יש פסול בייצוג משפטי של אדם אשר רצח יהודי בישראל (נאמר, מסיבות לאומיות ולא סתם רצח, שגם הוא בעצם "דם רעיך")?
אם להיזכר במשנתו של ליבוביץ' הסב, הרי שניתן אולי לקבל את הדעה הזו לגבי קהילה יהודית בגולה - שאז מגינה הקהילה על עצמה ככל שניתן, ובוודאי שיש טעם לפגם אם ינדב אחד מבניה את עצמו סתם כך להגן על ליסטים וצוררים אשר הרגו בבני הקהילה. אולם אנו איננו חיים בקהילה בגולה, אלא במדינה ריבונית, אשר יהודים דתיים סומכים עליה את ידיהם ומקבלים את מרותה (במידה ואינם אנטי-ציוניים במופגן). ומשעשו כך, כל אדם בר-דעת מבין כי מדינה ריבונית מודרנית מחוייבת להמציא הגנה משפטית לנאשם, או לקבל עליה מידי כלל אומות העולם את הסנקציות הכרוכות במניעת משפט צדק. וכי לא ידעו יהודים והבינו כי משעה שהקימו להם מדינה ייאלצו מעת לעת להמציא הגנה משפטית לרוצחי יהודים? ואם ראו בכך חילול שם שמיים ועבירה על "לא תעמוד על דם רעיך", כלום מצאו לנכון להסכין עם הקמת מדינה ריבונית על אף חילול שם שמיים הכרוך בכך? משתמע כי או שחטאו וחוטאים כל אותם יהודים עובדי שמיים אשר מקבלים עליהם מרותה של מדינה "יהודית", או שמקבלים הם עליהם את העיקרון שמשעה שראו לנכון להקים מדינה, ולקבל את חוקיה וכלליה, ואינם מוכנים הם להיות מנודים ממשפחת העמים, יש לקבל גם הגנה משפטית על רוצחי יהודים.
ניתן כמובן לטעון כי יש להניח עבודה זו ל"גוי של שבת" או ליהודי חילוני, ולגבי זאת כבר כתב ליבוביץ' הסב את דעתו באופן כללי על כלל עניין השימוש ב"גוי של שבת" או "פיקוח נפש" על מנת להימנע מהכרעה הלכתית אמיצה במקומה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש