|
||||
|
||||
פספסת את הנקודה. דווקא המצב הנוכחי בו החולות הם בשטח אש עדיף מבחינה סביבתית טהורה על פני המצב הצפוי בו בשטח יוקמו ערים חדשות ומפעלי תעשייה. גם במישור החוף עצמו, השטח הטבעי הגדול ביותר ששרד - חולות ניצנים - הוא מזה שנים שטח אש צבאי. בשיחה שלי לפני שנה עם מנהל אזור החוף ברשות שמירת הטבע והגנים, הבנתי שלא רק שלרשות אין התנגדות עקרונית לאימוני הצבא בשטח - אלא גם שהאימונים הללו מונעים אפשרות להפיכתו לרזרבה נדל''נית. ועוד משהו קטן. ככל הידוע לי, יש הבדל בין יער שקד ויער ריחן. האחרון הוא שמורה מוכרזת שלא היתה בסכנה. הראשון הוא גוש יער שמהווה את המשכו של יער ריחן מזרחה ואינו שמורה, ולכן הצבא התנכל לו להשמידו. מכל מקום, בעיני הנושא של צבא וסביבה מקומו במאמר עתידי שכבר מזמן הייתי צריך לכתוב (ועוד יגיע(. מאמר זה יתייחס לנושא בהיקף נרחב יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |