בתשובה להאייל הזקן, 11/10/02 13:10
לא כן 98021
אסתי • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 11/10/2002, 13:42
לפחות, לי לא היה מפריע מי השכן המת של יקיריי המתים.

כל עוד שלא קורה שאתה ומשפחת הגנגסטר מגיעים לביקור באותו רגע, והם יורים זה בזה על הקבר של יקירם, ואתה נאלץ לתפוס מחסה לפני שגם אתה תצטרף ליקירים המתים, מה אכפת לך מי המת, ומי מבקר אותו?
זה מתחיל להישמע קצת ביזארי, הפתיל הזה...
לא כן 98025
האייל הזקן • בתשובה לאסתי יום ו', 11/10/2002, 14:35
אבל המוות הוא חלק מהחיים, לא ?
לא כן 98029
אסתי • בתשובה להאייל הזקן יום ו', 11/10/2002, 14:47
זו שאלה פילוסופית. אתה באמת רוצה שנתחיל עכשיו להגדיר מה זה "חיים" ומה זה "מוות" ומה היחס ביניהם? (אני כבר רואה איך הלוגיציסטים מגיעים לפה בדהרה...)

באופן מעשי, אי אפשר להרשות יותר מדי שגעונות בתחום הקבורה. מי שכל כך בררן לגבי שכניו למוות, שישלם על חלקה פרטית, בבית קברות פרטי, ולא יבלבל את המוח לאנשים מה..שורה.
דרשיציסט מגיע בדהרה:-) 98215
גרושו • בתשובה להאייל הזקן שבת, 12/10/2002, 21:14
אגדה נאה מספרת על רבי חיא הגדול ורבי יונתן שהיו מהלכין לפני מיטתו של ר' שמעון בר יוסי בר לקוניא. והיה רבי יונתן מפסע על הקברות.
אמר לו רבי חיא הגדול:כעת הם אומרים למחר הם אצלנו,והם מצרים(מצטערים) לנו.
אמר לו(ר' יונתן):וכי יודעים הם כלום,ולא כן כתוב,"והמתים אינם יודעים מאומה" (קוהלת ט:ה).
אמר לו(ר' חיא הגדול):לקרות(לקרוא) אתה יודע,לדרוש אין אתה יודע.
אכן קריאת פשט מעלה בכל אדם את הבנתו של ר' יונתן.
אך ר' חיא הגדול מתיחס לפסוק השלם ודורש בצורה ההופכת לחלוטין את משמעות הפשט.
הפסוק השלם ממנו ציטט ר' יונתן הוא:
"כי החיים יודעים שימותו,והמתים אינם יודעים מאומה,ואין עוד להם שכר ונשכח זכרם".(קוהלת ,שם).

הדרש כאמור מעלה משמעות הפוכה לטענת ר' חיא הגדול.

מיהם החיים היודעים שימותו? לא,לא אנו המהלכים כאן ועכשיו.החיים הם דווקא המתים,אלו הצדיקים שאפילו במותם נקראים חיים,במיוחד על רקע העובדה שכמי שמכירים הן את החיים והן את המוות הם ניחנים בפרספקטיבה שחסרה לנו המהלכים בכאן ועכשיו.
ומיהם שהחיים(הצדיקים המתים)יודעים שימותו?
המתאבלים,שעוד מעט ימותו גם הם,אנו.

ומיהם המתים שאינם יודעים מאומה?
המתים הם הרשעים החיים פיזית,אך אפילו בחייהם קרויים מתים,משום שאינם ניחנים בראייה עמוקה,בפרספקטיבה על מה שמעבר לכאן ולעכשיו,ולהם לא יהיה שכר, וזכרם ישכח.
דרשיציסט מגיע בדהרה:-) 98220
האייל הזקן • בתשובה לגרושו שבת, 12/10/2002, 21:41
אכן אגדה נאה.
מה שמראה שהחוויה האינטלקטואלית האמיתית היא היפוך הפשט בעזרת הדרש (בליווי תנועה מתאימה של האגודל).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות