|
||||
|
||||
הברנג'ה המשפטית איננה מופתעת מהתנהלותו של לייבוביץ', והסיפור הבא יעיד: טרם התמחותו שימש לייבוביץ' כ"קדם מתמחה" אצל שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מסיבות לא ידועות הפסיקה השופטת את עבודתו של ליבוביץ' בלשכתה. כעבור זמן שלח לייבוביץ' מכתב לנשיא בית המשפט העליון (והעתק לצדדים במשפט) ובו סיפר בפירוט רב על התנהלותה של השופטת במשפט מסויים - טעון למדי - שהתנהל אצלה. תמצית המכתב של לייבוביץ' היתה, שהשופטת חילקה עימו את מחשבותיה וכן עשתה מעשים שונים, שמהם התברר לו - ללייבוביץ' - שהיא קבעה למעשה את פסק הדין בתיק כבר בתחילת ההליכים. ללא קשר לשאלה אם לייבוביץ' נהג כשורה או לא - חייבים לציין שאין, למיטב ידיעתי, תקדים להוצאה כזו של "סודות מהחדר" מלשכתו של שופט. השופטת טענה, להגנתה, שדבריו של ליבוביץ' הם שקר, וכי הוא עשה את שעשה כנקמה על כך שהיא הפסיקה את עבודתו אצלה. השופט ברק הביע את דעתו על מעשיו של ליבוביץ' באלו המילים: "לרבים מהשופטים יש מתמחים. הם כלי עזר לשופט. הוא נותן בהם אמון. הם מקיימים את האמון שניתן בהם. מותר לו, לשופט, לשוחח על המשפט שבפניו עם המתמחה (כמו גם עם חבריו השופטים), ולגלות לו את עמדותיו הלכאוריות. לעתים המתמחה משמש כאוזן קשבת, וכמעין תיבת תהודה (sounding board) לרעיונותיו של השופט. לא פעם נחשף המתמחה לרעיונות "אפויים למחצה" ולתוצרים הגלמיים של ההליך השיפוטי. על המתמחה לסייע לשופט. על המתמחה לשמור את שנודע לו בלשכת השופט טמון בליבו פנימה. אסור לו להוציא מידע זה מחוץ לכתלי הלשכה. אלה הם יחסי האמון בין שופט למתמחה. בלעדיהם, לא תתכן עבודת מתמחה בצד השופט. בלעדיהם, ירוקן תפקידו של המתמחה מכל תוכן. שופט שאינו יכול להסתמך על מתמחהו כבן שיח שומר סוד וכאיש אמון, לא יוכל להעזר בו. אכן, מתמחה המוציא דברים שנאמרו בסוד הלשכה, והופכם לנחלת הכלל, מפר את האמון שנתן בו מאמנו, ומערער את מירקם היחסים העדין בינו לבין מאמנו. בכך נכרת הענף עליו נשען מוסד המתמחים כולו". עד כאן דברי השופט ברק. כללו של דבר - כדאי להמתין שליבוביץ' יפיל אולי גם את הלקוח שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |