בתשובה לדובי קננגיסר, 11/10/02 1:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בית כנסת הוא מקום תפילה לכל מי שחפץ בכך. כשנכנס אדם זר לבית הכנסת לא בודקים מיהו ומהו. גירוש האיש משם אולי כשר אבל בהחלט מסריח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, גם הגדה השמאלית פתוחה לכל מי שחפץ להכנס אליה. אני נכנסתי, פעם. לגמרי בטעות, למעשה. אפילו כתבתי על זה מאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור למאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האדום האדום הזה": דיון 274. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלהם. אני לא אפריע, לפחות. כל שאני מבקש היא שלא יבואו ויטענו כי דתם זאת היא גם הדת שלי. לא אלו הדברים שאני מאמין בהם, והאל שמורה כך, לא ראוי לטיפת כבוד ממני. להפרד מהם בכבוד, זה מה שאני מציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שבתי הכנסת, המקוואות, בתי הקברות ושאר מוסדות הרבנות ממומנים מכספי המדינה, ההפרדה החד-סטרית הזאת לא לגיטימית. יתר על כן, אפילו לגבי מוסדות פרטיים לגמרי וחפים מכל סבסוד (ע''ע מועדוני לילה) המדינה רואה לעצמה זכות להתערב ולקבוע שאפליה על רקע לא ענייני אסורה בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכספים שלנו מתבזבזים על המון דברים שאין לנו חלק בהם. הקורבן המיידי - אופרה. כמה אנשים באמת הולכים לאופרה, וכמה המדינה 'מבזבזת' על האופרה? והאם אין הדרישה ללבוש "הולם" כדבריהם, מפרידה בין אלו שיש להם ואלו שאין להם? ומה בדבר מחירי הכניסה הגבוהים? המדינה מסבסדת משהו שנועד רק לעשירים. גם זה סוג של אפליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים בחיי הלכתי לאופרה. פעם אחת במדים של חייל, פעם בבגדים רגילים (קרי - טי-שרט וג'ינס)1. בשני המקרים לא גירשו אותי משם. אני מניח ש"לבוש הולם" אומר בגדים סבירים, ולאו דווקא בגדים יקרים. לא שאני מסכים עם הגישה הזו (איכס! שאנחנו נשב באופרה עם הלבנטינים האלה במכנסיים הקצרים שלהם?!), אבל היא לא בדיוק הפרדה על בסיס סוציו-אקונומי. על המחירים אין לי מה להגיד. 1 אני מנסה עכשיו להזכר מה הביא אותי לשם בשתי הפעמים האלו, ואני ממש לא מצליח להזכר. כחייל הייתי שם לבדי, אפילו, אין לי מושג למה. אבל אני זוכר בחורה ממש ממש חמודה שישבה לידי, ודיברנו קצת. אני חושב שאפילו לקחתי את הטלפון שלה, אבל לא התקשרתי אף-פעם... המממ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרה ששכחת חמוד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלכה שבעברית לא ממש שולטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, "שולת!!!1" (כולל השגיאה, סימני הקריאה והספרה בסוף) הוא ביטוי מוכר. ראה למשל את מילון אתר "עין הדג" (שאגב, חוגג היום יומולדת שני) לפרטים: http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(טל מגרד בפדחתו בתמיהה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>מגרדת בפדחתי (אני תוהה אם יש לי כזו) בתמיהה< _________ העלמה עפרונית, תוהה אם יש לה פדחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
RULZ, בתרגום קלוקל לעברית - RAVALAZ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרטים אמריקאיים תמיד מספרי הטלפון מתחילים ב-555, קידומת שאינה קיימת בשום מקום. הסיבה לכך היא שלפני שעשו זאת, אנשים היו נוהגים לצלצל למספרי הטלפון שניתנו בסרט כדי לראות מי יהיה שם באמת, והמוטרדים תבעו את האולפנים. השאלה הנשאלת היא כמובן האם האדם האלמוני שאת מספר הטלפון שלו שרבט/ת כאן יכול לתבוע את האייל על פרסום מספר הטלפון שלו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, מדי צה''ל נחשבים ללבוש הולם. במיוחד כשגופים כמו הפילהרמונית מאפשרים כניסה חופשית לחיילים על בסיס מקום פנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מסבסדת הרבה מוסדות תרבות. קהל היעד של חלק מהם בא משכבות סוציואקונומיות נמוכות, ושל אחרים משכבות מבוססות יותר. אם היו אוסרים על יחיד או על ציבור מסויים כניסה לאופרה מנימוקים לא ענייניים זה היה פסול (ומן הסתם גם לא היה עומד בבג''ץ). כנ''ל, בעיני, לגבי בתי כנסת. האופרה דורשת קוד לבוש, גם בתי הכנסת כך (כיפה, לדוגמא, או לבוש לא חושפני של נשים) אבל בין זה לבין אפליה בגלל דיעות פוליטיות או התבטאויות מרגיזות אין שום קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי רק להוסיף-לבוש לא חושפני וגו'-גם לגברים אסור, לא רק לנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה מה הקשר של ''נימוקים לא ענייניים'' שלא יעמדו במבחן בג''ץ. קהילה לא מחויבת לקבל כל אחד לתוכה, והיא לא מחויבת לתרץ את זה - גם אם היא מקבלת עזרה מהמדינה. השוויון שהמדינה צריכה להעניק מתבטא בחלוקת משאבים צודקת בין הקהילות. ז''א אם מר ליבוביץ' ימצא מספיק אנשים להקים אתם בית-כנסת, הרשויות יצטרכו להקצות לו את אותם משאבים כמו לקהילות דומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא ימצא? ואם מחר ילדיך ייאלצו לחפש בית-ספר חדש או שאתה תצטרך למצוא "מספיק אנשים להקים איתם" בית-ספר, כי הציבור במקום מגוריך יחליט שאין מקום לעוות את נפשותיהם הרכות של ילדיו בחשיפתם לילדיו של מישהו שכותב באייל? ומה בקשר לזכותו של המאושפז בביה"ח הקרוב אליך לא להיות באותו חדר עם אנשים ששם המשפחה שלהם הוא שם של עץ? מצא לך מספיק אנשים, ובנה לך בית חולים משלך. רק אל תחשוב אפילו לנסוע לשם באותו כביש שבו אני נוסע, אני לא מוכן לחלוק את הכביש שלי עם מישהו שקרא את מור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא בוחר להיות קתולי, ואין כומר בגבעת-שמואל? נדמה לי שאתה שאלת בדיון אחר (אם לא אני מתנצל) מה הזכויות הבסיסיות שאנחנו בוחרים להעניק לבני-אדם. המדינה לוקחת על עצמה תפקידים מסויימים. חינוך, תחבורה וכולי. היא מוכנה גם לעזור, מטעמים פרגמטיים ובאופן מוגבל, לקהילות וולונטריות. זה לא אומר שצריך להתערב בכל פעילות קהילתית, או לדחוף את בג"ץ לכל פעילות כזאת. דווקא במדינה דמוקרטית יש מקום ליוזמות אזרחיות בלא התערבות השלטונות. אני נשמע אולי נחרץ מדי. בכלל לא ברור לי איפה צריך לעבור הקו בין התערבות המדינה לניהול קהילתי. (אבל די ברור לי שלא כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לגבי מהות הויכוח שלנו: איפה צריך הקו לעבור, וחולק עליך בשאר: לי ברור שכאן עברו על הקו הזה. ומה אם הקהילה הוולונטרית תסרב לאפשר לאתיופים להתפלל איתה? או לספרדים? לאשכנזים? עברו את הקו שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לדוגמאות הקיצוניות שאתה מציג, נדמה לי שהמדינה כבר אמרה את דברה. יש חוק נגד גזענות ואפליה על רקע עדתי, והוא חל לא רק על מוסדות מסובסדים, אלא אפילו על עסקים פרטיים. אני יכול לא לקבל אותך לעבודה מהמון סיבות שאתה יכול להסכים אתם או לא (אפילו כי אתה לא מוצא-חן בעיניי), אבל לא אוכל לעשות אותו מעשה בגלל שאתה אתיופי. המדינה אומרת שכאן היא שמה את הקווים האדומים שלה. אני לא רואה במה זה שונה מחוק שלא מאפשר, למשל, להקריב ילדים למולך. חוק כזה מפריע לחופש הפולחן הדתי, אבל לכל חברה יש קווים אדומים. להבנתי, אנחנו מדברים על הנורמות הרצויות ולא על מקרים של קווים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אמרה. אם הבנתי נכון, אתה לא מערער על ההתערבות של המדינה באופן שציינת (גם אני לא), אבל אפליה על רקע לא לא עדתי אלא פוליטי-חברתי קבילה בעיניך. בעיני היא לגיטימית, בנסיבות מסוימות, בארגונים פרטיים לגמרי (''העמותה להפסקת ניסויים בבע''ח'' רשאית להתנגד להצטרפותו של בעל חוות מזור לשורותיה, נניח) אבל אם העמותה הזאת תקבל סיוע מכספי ציבור לדעתי היא מאבדת את זכויות הסלקציה האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיבוץ כפר גויאבה (המקבל סיוע מכספי ציבור) רשאי לדחות את בקשתו של יו"ר הקשת הדמוקרטית החברתית להצטרף אליו כחבר? האם התנחלות קרני ראמים ז' (כנ"ל) חייבת לקבל אליה את מזכ"ל שלום עכשיו? האם בקבלת סיוע מכספי ציבור, לדעתך הם מאבדים את זכויות הסלקציה האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כלומר, כן, מאבדים. אינני אומר שכל קיבוץ או ישוב קהילתי חייב לקבל כל חבר, מותר להם לשמור על הצביון החברתי שנראה להם, אבל זה חייב להיות על בסיס ענייני. "ענייני" קשור לסוג הארגון. כשמדובר על צורת התיישבות, אורח החיים ביישוב הוא ממין העיניין. בישוב קהילתי אני מקבל סלקציה חברתית מאחר והפן החברתי הוא מאבני היסוד של הארגון, אבל אם הייתי צריך לעבור ועדת קבלה כדי לקנות דירה בת"א לא הייתי חושב שזה לגיטימי (וגם הייתי, כנראה, חסר בית). כשמדובר בבית כנסת, הרגלי תפילה, קודי לבוש ושאר מנהגים דתיים שאיני בקיא בהם הם ממין העניין, מקובלות חברתית ודעות פוליטיות לא. אמר מי שאמר כאן שבית כנסת אינו רק בית תפילה אלא מעין מועדון חברתי, ואולי הוא צודק, אבל את הכספים שלי הוא מקבל כבית תפילה ולא כמועדון, ולכן עליו להעניק לי את השרות הזה שהוא סיבת קיומו (אם לדייק: הסיבה הפוליטית לקיומו) אפילו אם אני לא בן אדם נחמד. שאלוהים יתעלם מהתפילות שלי אם הוא רוצה, הוא לפחות לא מסובסד על ידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבת, יש קריטריון ''ענייני'' ו''לא ענייני''. סיווג הקריטריונים הוא עניין ערכי, ואנחנו לפעמים מחמיצים את זה כי הליברליות טבועה עמוק בשיח שלנו. נראה לי שבבסיס המחלוקת בינינו היכן עובר הקו נמצאת שאלה יותר עקרונית, והיא מה מטרת המדינה. אני אכניס מילים לפיך, ואומר שבדברים שלך יש הנחה סמויה שמטרת המדינה היא לדאוג לעשיית צדק, דבר שמתבטא באופן מעשי בהתערבות המדינה ביחסים החברתיים והקהילתיים, ובכפיית ערכים עליהם. אני רואה את הדברים באופן אחר. אני חושש מטוטליטריות של ליברליזם, עד כמה שהמושג נשמע מופרך, ואני מעוניין שהמדינה לא תכפה ערכים על קהילות. דבר זה לא מחייב שהם לא יוכלו ליהנות באופן שוויוני ממשאבי המדינה. לכן, אני שואף שהשוויון יתבטא בהקצאה הכלכלית ויתרחק מניסיונות לקבוע לקהילות את אופיין לפי ערכים ליברליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאפשר להסכים עם הסיכום שלך, בערך. אפשר לתהות קצת על משמעות המושג ''קהילה'' והאם הוא ישים, למשל, לבית הספר של ילדיך, או אם אפליה עדתית מותרת בעיניך, אבל נראה לי שמיצינו את עיקרי הדברים ואפשר לסיים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה אם אתה לא מוצא חן בעיניי משום שאתה אתיופי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנעת עד כמה כל בית כנסת מקבל מימון מהמדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה. אני בטוח שיש איזה בית כנסת אחד אי שם (אולי בלב מאה שערים) שאינו ניזון מכספי הציבור. אין מה להגיד, תפסת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה (שנים אלה) ממש, קבוצה גדולה של תושבים במרכז הארץ (ואני ביניהם) מנסה לגייס כספים לבניית בית-כנסת. פרט להקצאת מגרש במסגרת ''קרקע לצרכי ציבור'', שהובטחה ועדיין אינה נראית באופק, ברור לנו שאין שום סיכוי לקבל תמיכה, ולו חלקית, מאף מוסד ציבורי. על תחזוקה שוטפת (של המקום בו אנחנו מתפללים בינתיים) אין בכלל מה לדבר. משלמים דמי-חבר ומנסים לגייס תרומות. כמו כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול (בכנות, בלי קנטרנות) האם אין בסביבתכם בית כנסת הולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חמישה או עשרה (קצת תלוי מה זה ''בסביבתכם''). כולם מלאים עד אפס מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? אנשים הפסיקו להתפלל בבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הכנסת שבו נהגתי להתפלל, בזמנים בהם נהגתי להתפלל, שכן בבית ספר יסודי, והיה פעיל בשבתות וחגים בלבד. אני בספק אם הם נהנו ממימון מדינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |