 |
|
 |
||
|
||||
 |
של איי הדרום? אני כנראה באמת לא יודעת כלום עליהם, חשבתי שעולם מתועש ומשאבים מתכלים זה כאן, ואילו שם- גן העדן האבוד, של העולם, ושל האנושות. (אולי זו חלק מהאמירה בשיר- שכאשר אנחנו מנסים לחשוב על משהו לגמרי לא-מוכר, אנחנו בהכרח חושבים עליו במושגים שלנו?) עודד בוחן ידיעה שכלית מול ידיעה חוויתית. את המפה ההפוכה הוא לא ראה, רק שמע עליה, מאחותו. בניגוד לתומר, אני דווקא דמיינתי* לי פה אחות, או מישהי ממשית אחרת, שנמצאת באוסטרליה, ולכן הוא לא ראה את המפה שבדירתה. *[/דמיינתי/, אוקיי?! אני לא טוענת שיש לו אחות! :)] והגיוני לי שהאוסטרלים יתריסו נגד הצפוניים בכך שיציירו מפה "הפוכה". (ויש בשיר מחאה נגד הזווית האירוצנטרית). אחר כך הוא יושב וחושב על כל זה, ומבין שהידיעה האמיתית היחידה אינה שכלית אלא חוויתית. והוא מנגיד דברים כמו זוויות ראיה צפון-דרום עם "אדמת המקום אינה חשה בצפוניותה". ואת "משאבים מתכלים לא טורדים נחיריהם במנוחתם על המרפסת" עם "פשק נחיריך במודע לבדוק אם אינך מריח מלח שהסתנן את כל הדרך מן הים הדרומי". אדמה נמצאת, היא לא צפון ולא דרום. ריח המלח של הים דומה כאן ושם. אלה הדברים האמיתיים. "ולך לישון" - בהרמת ידיים מהיכולת לדעת על/את איי הדרום. בניגוד לגוגן ולסטיבנסון, שחוו אותם. ואם סטיבנסון- הנה מה שהוא ביקש לחרוט על קברו שייכרה תחת שמי הכוכבים של האי סמואה: This be the verse
you grave for me: Here he lies where he long'd to be; Home is the sailor, home from the sea, And the hunter home from the hill. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |