בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/09/00 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגיד, אתה בכלל קולט את חומרת הדברים שאתה כותב פה?! אדם עמד וירה לתוך ציבור מתפללים עד שהתחמושת שלו אזלה, ואז הפך (לפי תיאורך) ל"יצור חסר יכולת הגנה". והרי אם החלאה היה רוצה להיות מוגן, כל שהיה עליו לעשות הוא להישאר בביתו באותו בוקר, ואיש לא היה מסכן על חייו. יודע מה, אפילו יותר מזה, מספיק שהנבלה היה משאיר כמה כדורים במחסנית, וכבר לא היה נקלע למצב הביש של חוסר יכולת להגן על עצמו. אבל לא, גולדשטיין בחר במודע להתייצב במקום הפשע, וכן בחר להשקיע את כל התחמושת שלו בהרג כמה שיותר מתפללים. הרופא הטוב הביא את עצמו לאי-יכולת להגן על עצמו מתוך בחירה, וככזה הוא אינו ראוי לשום סנגוריה ממכבסת המלים שלך. סיבת המוות הנכונה והמדוייקת ביותר במקרה זה היא פשוט התאבדות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל עם כל המילים שבהם תיארת את מעשהו של גולדשטיין. קרא היטב את דבריי. חלילה לי מלסנגר עליו כמו שאתה כותב. אני פשוט השותי את מעשי רוצחיו למעשיו של שקולניק. גם במקרה של שקולניק מדובר ברצח של רוצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מקבל את כל הטיעונים כלשונם, אנא הסבר מדוע אינך מקבל את המסקנה הנגזרת מהם לפיה מותו של ברוך גולדשטיין היה תוצאה של מעשה התאבדות ומדוע אתה ממשיך להתעקש שמדובר ברצח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |