בתשובה לLG, 19/09/00 21:29
To the facts, then! 9766
בדרך כלל מקובל לחשוב שהגורם העיקרי לאלימות מצד הערבים הוא תנאי חייהם הקשים, ורגשותיהם הלאומיים הם גורם משני. לפי תיאוריה זו פתרון בעיותיהם הכלכליות יפתור את רוב הבעיות, והרגשות הלאומיים לא יתבטאו באלימות.
אני איני בטוח בכך כלל, אם כי לגורם הכלכלי בודאי יש משקל גם כן.
הדרך שלי לבדוק נכונות של תיאוריות היא בראש ובראשונה התבוננות. כמו במדע. הבסיס לכל התיאוריות הוא התבוננות בסובב אותנו ומטרת התיאוריות להסביר את אשר רואות עינינו.
וכאשר אני מתבונן באלה שמובילים את האלימות אצל הערבים ואת הזמנים בהם האלימות הזאת פורצת איני יכול להבחין כלל בקשר כזה, למרות שזה "הגיוני".
אני מתכוון לכך שלמשל, המחבלים המתאבדים היו בדרך כלל אנשים בסביבות גיל העשרים, סטודנטים בדרך כלל ללימודי דת. לאנשים רווקים בגיל זה בדרך כלל אין בעיות כלכליות לוחצות. לא יכולת למצוא בין המתאבדים נאמר ראש משפחה שצריך לפרנסה, וחש על בשרו את הדחק הכלכלי.
גם הסתכלות בזמנים בהם האלימות הרבה ביותר פרצה: מיד אחרי תחילת מימוש הסכמי אוסלו והסיכויים הרבים לעתיד טוב יותר, אינה מחזקת את התיאוריה הזאת.
ואצל ערביי ישראל יש לאחרונה תסיסה, מספר ההפגנות האלימות וההתנגשויות עם המשטרה גובר. היו גם התארגנויות לפעילויות חבלה בעיקר בקרב הדתיים שבהם.
האם זו תוצאה של מצב כלכלי הולך ומחמיר דווקא עתה ?
אני איני חושב כך. אני חושב שזו דווקא תגובה למה שקורה מבחוץ.
לדעתי מדובר בתחילת המבוא לשלב הבא.
To the facts, then! 9775
Dov,

I agree with the general approach of collecting facts and building a thesis. Still, I have a few remarks.

Let's not base an analysis of israeli arabs on the tiny sample that includes their top politicians (say, 100 persons?) and the ideological terrorists (perhaps a few dozens inside the green line). For meaningful results, we need more robust statistical facts.

Second, when trying to judge the relevance of economic factors to violent events, the time scale you use is perhaps too short. It is not simply that in a year when there is 5% rise in GDP there is 20% less terror. These processes develop over a long time scale of decades.

As a first shot, here is my understanding of the relationship between economics and violence:
When a group of people feel that they are so miserable that they have nothing to lose, or, at the other extreme, so strong they cannot possibly lose - then there is danger of widespread violence.

According to this line of thought, if Israeli arabs are constantly aware of what they have to lose, violence will not erupt.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים