|
||||
|
||||
אם כבר מספרים על חוויות בלתי נשכחות: עם המערכת העמוסה של לפני-ועדת-מלץ, לא נשארו לי הרבה שעות פנויות במערכת, ולקחתי קורס כללי בשם "ההשלכות הפילוסופיות של הפאראפסיכולוגיה" (של המחלקה לפילוסופיה). נקודת המוצא היתה ספר מלפני ששים שנה שמתאר כמה עדויות פאראפסיכולוגיות. הקורס עסק באריכות בתאוריית המחמד של המרצה שהיא פחות-או-יותר "את הכל אפשר להסביר בהנחה שלעולם יש ארבעה ממדי מרחב". אנחנו (הסטודנטים ממדעי הטבע) לא ממש ידענו איך לאכול את הקורס. לולא השומעים החופשיים (רובם פנסיונרים, שהשתתפו בהנאה מרובה), השעורים היו מביכים למדי. נקודות אור: 1. ניסוי של חיזוי-עתיד בהשתתפות כל הכתה, שבו הוכח שלנו אין כישורים פאראפסיכולוגיים, ולמרצה אין כישורים סטטיסטיים. 2. השעור שבו אחת השומעות החופשיות סיפרה (במשך חצי שעור) על חויה חוץ-גופית שעברה (היא נכנסה, בין השאר, לתוך כפית). |
|
||||
|
||||
(פילפלת אמנם לא נכנסה לתוך הכפית שלה, אבל זה מזכיר לי). |
|
||||
|
||||
בקבלה הסינית יש תורה הנקראת 'תשעת הבארות' ומסווגת את העולם לפי מוצאו מבאר כזו או אחרת. ואיך מוצאים מאיזה באר X? מטילים קוביות כמובן. הזוועה היא כשמרצה-חוץ מהאוני' העברית (שננקוב בשמו, למה לא: ד"ר גד ישי) מפזר הערות תמהוניות במהלך ההרצאה כמו "דווקא יש בזה הרבה מן האמת, למה לא?". הגענו לנושא זה בערך חודש לסוף הסמסטר, כשכבר אי אפשר לבטל את הקורס ואין זמן ללכת להתקשקש עם הדיקן. 150 טכניוניסטים פכרו ידיהם ביאוש והתפללו לעולם טוב יותר, או להתהפכות קטלנית של רכבו במורדות דרך פרויד. אפטר אול, נפלאות דרכי הגורל. |
|
||||
|
||||
מה איכפת לך אם הוא מאמין שהעולם נברא מבאר? האם נושא בריאת העולם היה קשור ורלוונטי לנושא הקורס? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |