בתשובה לדינה בארץ האיילים, 07/10/02 4:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הייתי במועדון הרועש ההוא. אני לא עוסק בלשפוט את התגובה של איילת, כי זה לא מעניין. אני מניח שהיתה לה סיבה להגיב איך שהגיבה, אבל זה לא באמת משנה. אז אחת מהדוגמאות שנתתי לא מוצאות חן בעינייך (אני מקווה שהשניה בסדר). אבל נשכח מהדוגמאות, ונחזור לעיקר: נניח שבמדינה מסויימת (X) ישנה התנהגות חברתית שכיחה מסויימת (Y) שרוב האנשים אינם מתרגשים ממנה, ונניח שההתנהגות הזו כרוכה במגע גופני קל. עוד נניח שאדם מסויים (Z) לא סובל את המנהג הזה. יהי W תושב של X, שלא ניתקלנו בו בסיפורנו עד כה. עכשיו נניח ש- W מפעיל את Y על Z. כל מה שאמרתי הוא שבמקרה כזה, יהיה טפשי מצד Z לבעוט בו, כי מן הסתם W לא התכוון לרעה, וזה לא מנומס לבעוט באנשים בלי סיבה. זה הכל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי מנהג שנהוג בברזיל, בכל פעם שניפרדים הנשים מנשקות את הגברים לשלום (או הפוך) המנהג נפוץ שם מאוד כאשר בחלקים מסויימים נותנים רק נשיקה אחת על הלחי ובחלקים אחרים נותנים אחת על כל לחי. המנהג שם כל כך נפוץ וכאשר מכר שלי הגיע לארצות הברית ורצה להפרד ממשהי , הוא לא ידע ששם המנהג שונה וחטף שתי סטירות לחי די מצלצלות בגלל הניסיון. התשובה היא פשוטה אתה לא בטוח מה המנהג אומר תשאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שתי תשובות, אחת ספציפית ואחת כללית. ספציפית, בעניין המגע הנידון: נשים בהריון בישראל אינן אוהבות את המגע של הכלל בבטניהן ומנסות למנוע אותו. זו לא קריזה של אדם Z כלשהו אלא נטייה חברתית רחבה. המגע בבטן ללא בקשת רשות נתפש ע"י *כל* הנשים שדיברתי איתן כפלישה גסה לתחומן הפרטי, לגופן. אופן ההתמודדות משתנה מאשה לאשה (החל מסבל אך איפשור הדבר, עבור דרך בבריחה והימנעות מפגישה באנשים שמוכיחים נטייה ללטף בטנים וכלה בברך באשכים, וכל דבר באמצע). כללית, במקרה שיש אדם Z שאינו סובל את מנהגי מקומו, אפשרויותיו שלוש: לסבול, לשנות את ההתנהגות (כלפיו או בכלל), או לעזוב. אין שום כלל או מנהג שמחייב אדם לסבול דברים שאינם נסבלים בעיניו. ולקינוח, מדבקה שראיתי על אוטו: nice women don't change history.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי באי אלו הריונות באי אלו ארצות 1, והמנהג של ללטף את בטן ההרה הוא נפוץ. וזה קורה במסדרונות האוניברסיטה, ובמעבדות מחקר, ובמעליות, ובמשרדי היי טק, ועל ידי נשים ועל ידי גברים. אני לא אומרת שזה מנהג מזהיר בתרבותיותו. אני רק אומרת שזה מנהג מקובל, לא מזיק, וכל מה שצריך כדי להפסיק אותו זה להגיד: "אל", ואותו האיש לא יחזור על המעשה. מעולם לא נזקקתי לבעוט, לסטור, לחרף, לגדף, לירוק, או כל פעולה אלימה אחרת. כל מה שהייתי צריכה לעשות הוא לומר. ושוב, אם מטרת המגע הגופני היא הטרדה 2, זה מקרה אחד, אבל אם מדובר בטעות חברתית - צריך לקחת את זה בפרופורציה. רוצים להדביר את המנהג הזה - דברו. אבל אין צורך להכות. באמת שלא. 1 אני כנראה הייתי ביותר הריונות ביותר ארצות מכל אישה אחרת באייל, או לפחות בחמישיה הפותחת, אני מוכנה להמר. 2 וכל מי שרוצה לענות לי בעניין "איילת - בעד ונגד אלימות במועדונים", אני מוכנה בקלות להניח שהיה מדובר שם בהטרדה. לא הייתי שם. היא היתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שאת אלופת האייל בהריונות. ההערה הראשונה (והעגומה ביותר) שלי בפתיל הזה היתה שהרצון הזה לגעת חוצה תרבויות. זה בהחלט לא עניין רק של ישראלים. ואני עדיין תומכת במעשיה של איילת. כשאי אפשר להגיד "אל" (במועדון רועש) וכשהמגע הוא משמוש ולא ליטוף, ובלי בקשת רשות, אפילו בעיניים, זה כבר לא מקובל. your mileage may vary, כמובן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |