בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 07/10/02 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית תודה על התגובה (ברצינות) גרמת לי לחשוב מעבר לרמת הדיון שעד עכשיו נוהלה , ועל כך רק טוב. למעשה אתה כמו שציינתי הרחקת את הקו האדום הלאה וטוב שכך. עכשיו יש פה שני דברים אחד הפגיעה שלי כאשר אני מונע ממך לעשות את צרכיך, שניים הפגיעה שלך בי שכמו שציינת ניתנת לפיתרון יעיל יותר או פחות. (איך תרחיק שתן? וגם כאשר מנקים לכלב זה לא מאה אחוז אבל הרעיון מובן) קשה לי להשוות את הראיה לריח למרות שמדובר בחושים, כשם שקשה לי להשוות בין מישוש לראיה או לריח או לטעם. אכן ברמה הפיזיקלית מדובר באותות חשמלאים כך שבעצם מדובר על אותו הדבר, אבל הטבע מתייחס אל החושים הללו בצורה שונה גם כן ולכן יתכן שזה מגיע ממקומות שונים בעבר הרחוק. (גם החיות מתיחסות לחושים הללו בצורה שונה) נשאלת השאלה האם יש אותה פגיעה בשני המקרים, לתחושתי ועוד לא מצאתי הסבר רציונלי אבל אני מחפש יש הבדל. לא ראיתי שהעירו לאדם שהשתין בטיול לכיוון עץ כל שהוא, ולמעשה במשתנות נוהגים להשתין בצוותא. הסיבה העיקרית שלא משתינים בחוץ היא כן ביולוגית אנטי מחלות לפי מיטב ידיעתי. אני חושב שאותה הסיבה נהוגה גם בקשר לצרכים אחרים, ועל כן יש שיקול שונה פה. אני מקבל את נושא הריח למרות שלעצום עיניים הרבה יותר קל מאשר לסתום את האף אבל אני בטוח שגם לחלק הזה ניתן לתת פיתרון כזה או אחר. עד כמה הפעולה תורמת לבריאות הפרט והחברה אני לא יודע. ויתכן שבהחלט מדובר במשהו שמגיע מהפרה הסטוריה כאשר הייתה סיבה להגן על עצמך על ידי הסתרת הצרכים שלך. במקרה הזה אני לא חושב שיש קשר בין הצרכים הללו לבין דת כל שהיא כיון שבעוד שהדתות נוהגות להטיף ביד רמה כנגד עירום מין וכדומה הן לא עושות את זה כנגד חרבון בציבור. ויתכן שפה אנחנו מדברים על נורמה שונה מהנורמה של אי הליכה בעירום. נורמה שעליה מבוססת כל החברה , ואין אנשים שמעוניינים לחרבן מול הפרצוף שלי או שלך. (למעט אם הם סוטים חברתית כמו בעלי מחלות נפש לסוגיהן השונים.) אני מודה שפה אתה בוחן את הקווים האדומים שלי וכמו שאמרתי בסופו של דבר לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו. השאלה היא האם הקווים האדומים הללו בנויים רציונלית מצד אחד, ואיפה החברה צריכה להשפיע עליהם. (על ידי איסור) האם יש צורך שבבריטניה יהיה חוק שיאמר שאנשים צריכים להמתין בתור על מנת שימתינו בתור או שמה התגובה הבריטית מספיקה בשביל שאנשים ימתינו בתור מבלי שיהיה צורך בחוק כזה. אני חושב שבדיוק פה הנקודה. נורמות חברתיות ניקבעות על ידי הציבור גם ללא צורך בחוק, כאשר אתה אוסר על משהו בחוק אתה מונע זאת בכוח לעיתים כאשר ההחלטה היא פוליטית ולא חברתית אמיתית, כאשר הנורמה החברתית היא שלא מחרבנים ברחוב ואינה בחוק, במידה ותחליט שאתה כן רוצה לחרבן , הצורה בה האוכלוסיה תגיב (לא אלימות) תיצור אצלך אנטי אוטומטי לחרבון ברחוב. כשם שבבריטניה קיים האנטי כלפי אותם עוקפים תור. לכן גם משכב בהמה במידה ותצליח להוכיח כי היא לא איכפת לה לא צריך להאסר בחוק כשם שמשכב זכר לא צריך להאסר בחוק למרות שלא מעט אנשים יאמרו לך שמדובר בסטיה חברתית, החברה תחליט על ידי תגובותיה למקרה ותיצור לעצמה את הכללים. מידי פעם הכללים ישתנו לצד זה או אחר, אבל המניע לא צריכה לבוא מטעם חוק, אלא מטעם אילוץ חברתית של הבאת חוסר נוחות ממה שלפניך. במידה והאדם שעושה את צרכיו יחליט להמשיך לעשות כך למרות התגובה של החברה למעשיו כנראה שכמו שאם אישה תחליט ללכת בקצר בחברה החרדית הוא ינודה מהחברה באופן אוטומטי, ועל ידי כך יצור לשאר החברה מראה של זה לא טוב ואת זה לא עושים. אני מקווה שזה ענה על שאלותיך, ושוב מודה לך על כך שגרמת לי לנער את החלק שמעל הגרון מעט יותר. נ.ב. אבל בכל זאת הייתי מוותר על מילה או שתיים ממה שכתבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא עכשיו, בשביל מה נועד החוק בעיניך. האם לא כדי לעגן כללי התנהגות שהחברה קבעה? ההסתמכות על נורמות לבדן לא תמיד מספיקה. אם אדם גדל בשכונה/משפחה עבריינית, מקום שבו רצח וגניבה הם למעשה נורמה, איך הוא יידע שהוא בצעם לא אמור לרצוח ולגנוב? צריך חוק בשביל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק נועד ליצירת סדר במערכת, ויצירת הגנה על הפרט מפגיעה בו. אכן אני מתנגד לרוב החוקים הלא נחוצים (מעניין אם יש מילה לאדם כמוני?) אדם שחי בחברה שבה אוכלים בני אדם יוכל בני אדם ולא יחשוב שזה רע, ואכן בחברה כזו זה לא יהיה רע, אולם בחברה שבה קיים חוק שאסור לאכול בני אדם כי זה פוגע בהם, איש לא יוכל בני אדם, כך גם מי שגר בשכונה עבריינית יוכל להבין כי הסיבה שיש שני שוטרים אחריו עכשיו היא לא רק כי הטלווזיה שהוא שוכב כבדה וכי הם רוצים לעזור לו לסחוב אותה אלא גם כי הוא פגע בצרה ממשית באדם אחר. האם במידה ולא היה חוק שאוסר לרצוח היית רוצחת? החוק הוא בסך הכל מילים, הנורמה בצורה חלקית מכתיבה את מעשיך וחוש המוסר שלך משלים את הנורמה. לא החוק הוא שעוצר או מונע ממך לרצוח (אני מקווה). בטח שלא החוק מונע ממני לרצוח , ואו לעבור על החוק כאשר אני חושב שהוא לא ראוי, או כמו שאמר פעם חכ' כל שהוא, "אם זה החוק, אז החוק מטומטם" לאחר שהוא עבר על החוק בעצמו בנושא זה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרצוח? אני לא חושבת. אבל אני עצמי הרי לא דוגמה (אני הורגת רק ג'וקים). אבל לא כל החוקים מבוססים, כפי שאתה יודע, על "המוסר הטבעי" המיידי של האדם. יש חוקי נהיגה, וחוקי עריכת חוזים, וחוקי עבודה וחוקי כהנה וכהנה. יש מקומות (בכביש למשל), שבהם התפתחו נורמות שונות מאוד מהחוק. למשל, לא עוצרים עצירה מלאה בתמרור עצור, אם הכביש החוצה ריק. אז כאן אפשר להתווכח, אם בכביש ריק בשתיים בלילה צריך לעצור ולקנוס את אותו נהג בגלל שרק האט ולא עצר - כאן הנהג עצמו יתווכח עם השוטר ויאמר, שהחוק מפריע לזרימה התקינה ולא מקל עליה. אבל כפי שציינת, זה בדרך כלל העבריין שאומר דברים כאלה. ובכל זאת, זה *לא* אומר שהחוק בנושא הזה פחות חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חוקי הנהיגה הצודקים (ולא חסר כאילו שאינם צודקים) מתבצעים על ידי הנהגים בשל סיבה כל שהיא, ואילו שאינם צודקים הציבור לא מתייחס אליהם מי יודע מה ונזהר לא להתפס. למשל חוק המהירות, הציבור מרגיש ויודע כי חוק המהירות המותרת חסר בסיס ממשי, ועל כן חלקים נירחבים מהציבור נוהגים לעבור עליו בצורה זו או אחרת, אפילו המחוקק יודע זאת ומעניש בצורה שונה מי שעובר בצורה שונה על החוק. אם החוק ''חשוב'' ניתן לבחון בצורה הכי פשוטה והיא ניסיון. כמות הנהגים שלא עצרו בשעה שתיים בלילה עצירה מלאה לחלוטין אלא גלשו גדולה למדי והפכה להיות נורמה, כמות האנשים שניפגעו בגלל הנורמה הזו היא קטנה מאוד יחסיתלשעות היום ועל כן המחוקק שלא התייחס לשעה שבה החוק צריך לתפוס טעה בשעת חקיקתו. לשם כך מוספים מתקנים ומשנים חוקים. הרעיון שמשנים חוקים הוא בגלל שיודע המחוקק כי חוק אינו דבר מושלם ויתכן ויש בו פגמים ועל כן ניתן לשפצו בדרך זו או אחרת. נשאלת השאלה הפשוטה האם כאשר החוק טועה על האזרח לציית לו בכל זאת (ופא ניכנס וויכוח ארוך למדי). העבריין לפעמים צודק, כייון שהחוק אינו צודק, ואז העבריין לא אמור להיות עבריין בעיני הציבור גם אם הוא כזה בעיני החוק. (משפט מבלבל) וכאשר אדם בעיני הציבור אינו עבריין למרות שיש חוק שקובע שהוא כזה ראוי שישונה החוק. בסופו של דבר בהחוקים נועדו בשבילנו ולא נגדנו, גם אם מידי פעם ניראה כי זה לא כך. גם חוקי עבודה עריכת חוזה וכל חוק אחר צריכים לבוא מתוך מטרה של מניעת פגיעה באדם כל שהוא, כל חוק שאין לו מראש מטרה כזו צריך ורצוי שלא יהיה קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כאשר אדם בעיני הציבור אינו עבריין למרות שיש חוק שקובע שהוא כזה ראוי שישונה החוק." אז זה ראוי שהרוב יקבע, בכל מקרה, לגבי חקיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על רוב או מיעוט. נאמר שיש חוק שאומר שאסור לעוף באויר כמו פיטר פן. והציבור מבין כי החוק אדיוטי וכולו מתנגד לחוק. אז ראוי שהחוק יעלם כלו היה. היות ורוב החוקים אינם כמו החוק שהצעתי צריך איזה שהוא מנגנון שלפיו יקבעו חוקים ולא בצורה בא הם ניקבעים היום. (נישמע לי טוב חוק כזה או אחר - חוץ מזה זה ייתן לי עוד כמה קולות בקלפי) המנגנון אמור לפעול על פי חוקה שגם אותה ניתן לשנות לפי צרכי החברה. כאשר החוקיים בנויים על הרעיון שבו מינימום חוקיים זה יתרון, ומינימום הפרעה לחברה זה יתרון. או משהו בסגנון הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הצורך בחוקה. לכך כיוונתי כאשר שאלתי את שאלתי. במצב החקיקתי שקיים היום - מה שהרוב רוצה (לאסור/להתיר) הרוב יכול לקבל. רצון הרוב ודעתו לא צריכים להיות הקריטריונים היחידים במ.ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי, לדעתי יש טעם לדון בשינויים רק כאשר מתעורר בכך צורך אמיתי של חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה. מאות אלפי שנים של כיסוי גוף בפרהסיה בכל1 החברות האנושיות הן לא משהו שכדאי לבעוט אותו החוצה ברגל קלילה רק למען עקרונות אבסטרקטיים של חופש הפרט. אם היתה קבוצה לא זניחה של אנשים שהיתה משכנעת אותי שאיסור העירום הציבורי מפריע לה באופן מעשי, הייתי נאלץ להסכים, באנחה כבדה, לשינוי הסטטוס קוו. כנ"ל לגבי כל הטאבו'ס האחרים שמניתי בהודעות קודמות. בעצם, עוזי אמר את זה (פחות או יותר) קודם, ובלי להרגיז את הנמענים. אני חושב שאלך בעקבות התרכיז והפיזיקאי בעל הלפת לתקופת צינון קלה. ________ 1 - אוקיי, "ברובן המכריע של". גם ככה המשפטים שלי מסורבלים מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה איתי?! עלי אתה לא חושב?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אתה מסכים כי במידה והיה ציבור שהיה מעוניין בזה הרי שאנחנו כמעט באותה דעה. נשאלת השאלה אם אין ציבור כזה אז למה לאסור על זה? (האם יש איסור על חזרה מהמוות לחיים? או איסור ניפנוף בידיים עד שמרחפים?) איזה תרכיז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מותר לפגוע בזכות בסיסית של אדם *אחד* משום שכולם רוצים לעשות זאת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |