|
||||
|
||||
ושוב אני אומר, שאני משער שיש הבדל גדול בין העובדים בחקלאות לעובדים בעיר. אני לא מכיר את תנאי העסקתם של העובדים בחקלאות, אבל אני משער שמצבם טוב יותר. לגבי נכונות ישראלים לעבוד בעבדות אלו - אני שמעתי הרבה מאוד סיפורים על כך שישראלים באמת לא מוכנים לעבוד בחקלאות, אבל בנוגע לבנין - אני יכול להבטיח לך שזה לא המצב. חבר שלי רצה לעבוד בבנין לאחר שהשתחרר מהצבא. הוא היה מעוניין לעבוד בבנין מסיבות אידאולוגיות ולא ציפה לקבל תנאים טובים. אף קבלן לא הסכים לקבל אותו - למרות שהוא לא הציב שום דרישות ואמר במפורש שהוא מוכן לעבוד בכל תנאי שהוא. אני שמעתי על עוד מקרים כגון אלו. לגבי השכר - אני לא חושב שעל עבודת בניה צריך לשלם 5000 ש"ח בחודש. מדובר בעבודה קשה ביותר, במשך שעות רבות כל יום. למה הישראלים מוכנים לעבוד בזבל? כי מרוויחים טוב. לכבי תיקון עולם - גם אני לא חושב שאנחנו צריכים לתקן את כל העיוותים במדינות המוצא של העובדים הזרים, אבל מצד שני אנחנו לא צריכים לנצל את זה באופן ציני ממש. סין שולחת (באופן יוזם) כ- 100 מיליון עובדים זרים (!!) כדי שיכניסו כסף לקופת המדינה. כדי לצאת מסין הם ממשכנים את כל מה שיש להם וגם את מה שאין להם, כדי לשלם לחברות הממשלתיות שעוסקות בכך. כשהם מגיעים לארץ, למשל, הם פשוט חייבים להחזיר את הכסף ולכן הם משועבדים לעבודה. 50% מההכנסות של המדינה הפיליפינית היא מעובדים זרים שהיא משווקת לעולם. בני המפשחה של עובדים אלו מוחזקים "כבני ערובה" ע"י סנקציות כלכליות שעלולות להיות מופעלות כלפיהם, אם העובד הזר לא ישלשל לקופת המדינה מס קבוע ומס משתנה לפי רווחיו. ושוב - העובד הזר משועבד לעבודה שלו. אני לא רוצה להיות כמו אנגליה ובטח לא כמו ארה"ב. זה נכון שהיחס שמה הוא הרבה יותר גרוע, ומתווסף לו גם הרבה מאוד גזענות. אבל תראה את כל הבעיות שיש שמה בגלל העובדים הזרים. אנחנו, עם כל הבעיות שיש לנו, צריכים גם את זה על הראש?? אתה לא מבין שאינטיפדה של עובדים זרים זה ענין של זמן?? עדיף אם לא היינו נכנסים לזה מלכתחילה, ועכשיו צריך לעשות הכל כדי לפתור את הבעיה באמת. ואגב - לגבי עבודה עיברית בחקלאות - בימיה הראשונים של הציונות ניסו לחשוב על פתרונות "יצירתיים" שחלקם הצליחו בקנה מידה בינלאומי וחלקם נכשלו, אבל שימשו להפקת לקחים לגבי נסיונות אחרים. לגבי דימונה, למשל, לדעתי המדינה צריכה לפתוח ביוזמה שתעניק לקבוצות של תושבים קרקע, הדרכה ואמצעים ולתת להם את האפשרות לפתח חקלאות עצמאית ולא שיעבדו בתור שכירים. או שיפתחו פתרונות דומים בתחומים אחרים, לאו דווקא בחקלאות (תלוי בכישורי האוכולוסיה ובביקוש). אני מסרב לטענה שיש בארץ מובטלים שאין מה לעשות איתם כי הם עצלנים ולא טובים בשביל שום דבר. צריך למצוא את הדרך לתפעל את כח האדם הזה ולצמצם את כמות העובדים הזרים, שמה שלא יהיה הם תמיד יהיו פה על תקן עבדים. |
|
||||
|
||||
טוב אז את נושא הבניין אני לא מכיר מספיק טוב, מה שאני מכיר זה סיפור שסיפר קבלן מפורסם (לא זכור לי שמו) שהיה בתוכנית פופוליטקיה ושם היה וויכוח דומה לפה שבו הוא טען שישראלים לא רוצים לעבוד גם בשכר של 5000 ש"ח (זה היה לפני כמה שנים) הוא הציע לכל מי שרוצה לעבוד אצלו בסכום כזה לבוא למחרת והוא ידאג שכל מי שיגיע יקבל עבודה. כמה הגיעו? 1 איש אחד הגיע. עכשיו יכול להיות שבדומה לעבודה בחקלאות עובד ישראלי נותן תפוקה שהיא בין חצי לשליש מעובד זר. זו גם סיבה שלא לרצות את העבד שישראלי. (אני לא מדבר על ניסיון בעבודה אלא על שני אנשים בעלי יכולת והכרת העבודה דומה). לגבי העולם, כמו שאמרתי לפעמים עדיף להיות חכם ופחות צודק, אותו סיני שאצלנו "סובל" משכר נמוך ומתחייב לעבוד כייון שהשקיע את כל כספו שלו ושל משפחתו אצל הממשלה הסינית עדיין עד כמה שקשה לו מרוויח בארץ פי כמה ממה שהיה מרוויח בארץ המוצא שממנה הוא הגיע. יתכן ויקח לו שנה ואפילו יותר לשלם את החוב אולם הוא בסופו של דב עדיין ירוויח יותר. הממשלה הסינית לא מחייבת אותם ללכת לעבוד בחו"ל אלא ממליצה כי היא בהחלט מרוויחה מכך כסף, יש מדינות שיש להם דרכים אחרות להרוויח כסף זר כמו ישראל שמוכרת היטק, ואילו לסין יש כוח עבודה שחור זול. כל מדינה צריכה לנצל את המשאבים שיש לה, ומה לעשות שמדינה אם כזה גודל אוכלוסיה צריכה לנצל את המשאב הזה כשם שהיא מנצלת משאבים אחרים. אני לא חושב שתהיה אינטיפדה של עובדים זרים, אני חושב שכן צריך לדאוג שהם יקבלו יחס אנושי, אבל צריך תמיד לזכור שלא משנה מאיפה הם באו ולאיפה הם ילכו התנאים המינימלית אצלנו הם עדיין יותר טובים מכל מקום אחר. בירדן משלמים לעובד מיצרי 5$ ליום עבודה. לעובד תאילנדי קצת יותר. האם עדיף לו לעבוד בשכר כמו בירדן או בסין או לעבוד בשכר הרבה יותר גבוהה בארץ. (אגב גם מי שהולך לעבוד בירדן יודע כמה ישלמו לו ומוכן לעבוד גם בסכומים כאילו.) אין בעיה אם זה שאזרחי המדינה יקבלו קרקע אבל השאלה היא מה הם יעשו איתה, האם אתה יודע מה עלשות אם שני דונם שתקבל במדבר? האם יש לך ניסיון בחקלאות? או בכל דבר אחר. חלוקת אדמה היאלא פיתרון שיעזור להוציא את האנשים הללו מהבוץ שהם ניכנסו לתוכו. זה שצריך למצוא דרך לתפעל אותם זה ברור, ברגע שדמי האבטלה יעלמו (וגם כמובן לא ידרשו מהשכר שלך) והשלמת הכנסה גם כן, יחוייבו אותם אנשים להתחיל לעבוד. נשאלת השאלה מה אם משפחותיהם, אז הם יקבלו במקום כסף מהמדינה כל מה שהם צריכים באופן שיוחלט במוצרים אמיתיים, זאת אומרת אוכל בגדים ואו כל מה שיוחלט, בל האבא לא יקבל סיגריות ואו בקבוק אלכוהול ולא יוכל לשבת כל היום בבית הקפה בדימונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |