בתשובה להאייל הזקן, 04/10/02 23:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שפעולת ההגנה העצמית תתבצע רק "כדי להדוף" וכדי להפסיק. גם אני מתנגד לתגובה שלאחר מעשה. "אם הוא *סתם* נגע בה": כאן אני בכל זאת חולק עליך (למרות ידעותי המצומצמות יותר ולמרות שאני יודע שתתקן אותי בהמשך). החוק אותו הבאת, לא מדבר על תקיפה רק במובן של סכנה פיזית (אתה ציינת סכנה לחיי האובר). "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית" - כאן מדובר *גם* על *נגיעה* שלא בהסכמה. נגיעה שלא בהסכמה היא תקיפה פיזית, למרות שהיא לא משאירה צלקות ולמרות שהיא לא מסכנת את חייו ובריאותו הפיזית של איש. "...שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או..." - כאן מוזכרת *גם* הפגיעה *בחירות* ולא רק הפגיעה בבריאות הגוף. ליטוף איבריו של אדם אחר, ללא הסכמתו, היא בפירוש פגיעה בחירותו וצריכה להחשב כתקיפה. מה הכונה בתגובה פרופרוציונית הולמת? אם הדיפת התוקף הכאיבה לו אך לא גרמה לו נזק פיזי של ממש, אני לא רואה כיצד ההדיפה (גם אם היא באה בצורה של בעיטה) היא לא פרופורציונלית. מה היא היתה אמורה לעשות? ללטף לו את הבטן בחזרה בשביל פרופורציה מושלמת? הוא "הכאיב" לכבודה ולחירותה. היא הכאיבה לו פיזית *על מנת להפסיקו* (לא הבנתי מן האמור שהוא נפצע או שנשקפה לו סכנה). אינני מבין מדוע הכאב השני חמור מן הכאב הראשון, ביחוד כאשר הכאב השני בא על מנת להפסיק את הגורם לכאב הראשון. איכסנתי את הפטיש במגירה, אך הוא עדיין בהישג יד למקרה הצורך :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוק העונשין קובע כי הודף התקיפה לא יוכל להנות מסעיף ההגנה העצמית אם: "המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה". מכאן אתה צריך להפעיל את השכל הישר - ובשפת המשפטנים את "מבחן האדם הסביר". ומי הוא האדם הסביר ? אין איש כזה במציאות. זוהי דמות וירטואלית, שבית המשפט נופח בה תכונות שונות, שהסך הכל שלהן הוא דוגמא להתנהגות ראוייה (בעיני בית המשפט כמובן). כללית: אם קיים פער בלתי סביר בין הנזק שגרמת לתוקף לבין הנזק שמנעת - לא תהנה מהגנת החוק. בקיצור, החיים זה לא מתמטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרבה סיפורים לאחרונה, ואני מתחיל להשמע לא אמין, אבל אני נשבע שהכל קרה לי באמת! אתמול יצאתי לרקוד במועדון בת"א. שלוש בנות רקדו לא רחוק ממני להנאתן, כשקבוצה של *שיעול*ערסים*שיעול* התקרבה אליהן, ואחד מהם התחיל לרקוד ממש קרוב אליה. היא ניסתה להתרחק והוא המשיך להצמד. כשהיא הגיעה אל הקיר היא דחפה אותו וחזרה אל חברותיה. אני כבר התכוננתי לקפוץ ולעצור אותו אם ינסה לחזור ולהציק להן, אבל לא הספקתי להיות אבירי. הוא חזר לחבריו. מאוחר יותר, אגב, הוא ניסה אותו דבר עם עוד שתיים, ואז כבר ניגשתי אליו ואמרתי לו להפסיק. לא שאני מאיים במיוחד, אבל החברים שלו, ככל הנראה, הבינו שהוא באמת הגזים ולקחו אותו החוצה. אחר-כך חזרתי לאוטו וגיליתי שפרצו לי אותו, אבל זה כבר לא קשור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |