|
||||
|
||||
מי אמר שהגבולות היום הם האמצע של הצד החילוני או הדתי? האם יתכן ושני הצדדים לא רואים בגבולות אמצע אלא קיצון שאי אפשר לחיות איתו. המלחמה באמצעים דמוקרטים הוכחה ככישלון בחוק טל שם ניתן היה לראות עד הדמוקרטיה שלנו חסרת יכולת, אחד החוקים שהחליטו כי דם חרדי יקר יותר מדם לא חרדי. ניתן תמיד לומר כי אתה יכול לפנות למי שהצבעת בשבילו ולהתלונן או לבקש שיצביעו בשבילך. אז תלונה כבר לא תעזור , ומי שהצבעתי בשבילו הבטיח שדבר כזה לא יקום ושיקר לי בצורה הכי דמוקרטית שיש. להציע ללכת להבחר עולה כסף רב שאותו אין לכל פרט במדינה. ואפילו אילו שניבחרו נחקרים היום על הצורה בה הם ניבחרו. ונחזור לנושא. נשאלת השאלה מה היא רמה קיצונית ולא סיברה , האם הליכה בגופיה היא רמה לא סבירה? מי קובע את זה ולמה? ומה עם חולצת בטן או שרבולים קצרים? איפה הגבול האם מותר לי לדרוש שבשכונה החילונית שלי לא יכנס חרדי אם בגדים שחורים כי זה פוגע בי בילדי או בכל דבר אחר. האם מותר לי לדרוש שבמקום העבודה שלי לא ילכו אם כיפה כי זה מפריע לי ברגשי? היות ואין קו שניתן להצביע עליו ויש צורך לחיות יש רק דרך אחת לעשות את זה והיא שמי שמפריע לו גם אם זה אני ראשי לעצום את עיניו כאשר עובר משהו אם חולצת בטן כיפה או שטריימל. כל דרך אחרת פוגעת בצד זה או אחר. ולא ניתן לדעת מי ניפגע יותר. |
|
||||
|
||||
לחצתי פעם אחת לא יודע מה קרה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |