בתשובה להאייל האלמוני, 04/10/02 10:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלימות היא לא הדרך אבל כשם שאני לא הייתי רוצה שמשהו יחליט ללטף חלק אחורי בגופי כי זה נראה לו בסדר כך אני לא מקבל את זה שהוא יניח יד על גופה של אישה בלי שקיבל את אישורה לכך ואין צורך באישור בכתב) . אני הייתי הודף גבר כזה וברוב הסיכויים גם עלמה כזו שהייתה שולחת ידיים ואני לא יודע כמה בעדינות. לכל אחד יש את המרחב האישי שלו והוא אינו ציבורי, נגיעה באדם אחר מבלי שהוא מסכים לכך היא מעבר על המרחב האישי שלי. ומעבר על המרחב האישי שלי הוא א. במקרים מסויימים עבירה על החוק, במקרים אחרים הצקה שתגרום לקיפול מי שלידי על הריצפה. נ.ב. אני לא זוכר מתי הכאתי משהו ולא כי הזיכרון שלי לא טוב אלא כי כנראה שנשים לא נוהגות ללטף לי את הטוסיק. (ולא איש לא נתן לי סיבה מאוד טובה לעשות זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רועי, האם אתה זוכר שהקאת על מישהו שהיכית אותו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שציינתי אני אל זוכר מתי הכאתי משהו כך שכנראה עבר הרבה מאוד זמן מאז שהייתי מעורב באלימות זו או אחרת. מצד שני אני עוד פחות זוכר מתי הקאתי בפעם האחרונה כך שכנראה אני לא אוכל לעזור לך פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי, עפ''י תגובתך כנראה שלא הבנת את השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ויכוח עם מה שכתבת בהתחלה. ברור שאסור לגעת בך בלי הסכמתך. אבל זה לא מצדיק ישר אלימות. אפשר להגיד "אל תיגע בי!", אפשר גם לצעוק את זה ואפשר אפילו לנסח את זה יותר בתקיפות. אם וכאשר זה לא עוזר, בטח שמותר להדוף את היד הנוגעת, אבל לא להתקיף מעבר לזה. כל הדברים האלה לא היו בסיפור של איילת. התגובה שלה, שזכתה כאן לתמיכה נלהבת, היתה פניה מיידית לדרך האלימות בתגובה חסרת פרופורציה שלא ניתנת להצדקה כהגנה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במועדון חשוך והומה אדם, אי אפשר לצעוק שום דבר גם לא רואים הבעות פנים. הדיפת היד החטטנית לא היתה מביעה את אותו שאט נפש שחשתי וברכי הימנית דווקא עשתה את העבודה בצורה נפלאה. הייתי יכולה לתרץ את הדבר ב''זה ההורמונים'' אבל אני לא עושה את זה. אני חושבת שתגובה אלימה על פעולה אלימה שלא רק שנעתה בלי הסכמתי, נעשתה כאילו אני רכוש ציבורי. אני לא חושבת שהגבתי בחוסר פרופורציה יותר מאותו החלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שאת מתרצת אלימות ברצון שלך לבטא את עצמך. אצלי זו לא סיבה מספקת. לא הבנתי את המשפט הלפני-אחרון. לא הבנתי גם על איזה פרופורציה את מדברת בהקשר שלו. האם גם המעשה שלו היה בתגובה למשהו? בכל אופן, הכוונה שלי בפרופורציה היא שהפגיעה שאת מחליטה לגרום אינה חמורה מהפגיעה שתיגרם אם תימנעי ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שמדובר ביותר מאשר הנגיעה בבטן ההרה. אולי הנבעט האומלל (?) נוגע בפעם הראשונה בחייו בבטן, אבל ללא ספק- מדובר בתופעה. אני מניחה שהתגובה החד משמעית נבעה בעיקר מעצבים על כל אותם לא-נבעטים שקדמו לו. _________ העלמה עפרונית, נגד אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בתופעה מגעילה ולא חוקית. לרגע לא אמרתי ואני לא אגיד משהו טוב על זה. אבל: --------- גם אני, נגד אלימות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה שזה מה שהבנת. אתה מוכן להסביר לי איך בדיוק הבנת את זה? מי אתה שתשפוט אם התגובה שלי כן או לא היתה פרופורציונלית למעשה? המעשה שלו לא היה בתגובה לשום דבר. יצאתי למועדון ותוך כדי ריקוד הוא התקרב ("הוא" הווה אומר פרצוף מוכר ותו לא) והניח את ידו על בטני. פרט לכך, ישנו אלמנט נפשי בנוסף לגופני שאותו אינך יכול לכמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את זה מהמשפט שבו את מסבירה את הבחירה שלך בבעיטה על פני הדיפת-יד: "הדיפת היד החטטנית לא היתה מביעה את אותו שאט נפש שחשתי וברכי הימנית דווקא עשתה את העבודה בצורה נפלאה". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |