|
כתבת -
"מה שמאוד הפריע לי אצל הושע זו הגישה הבוררת בין שני מצבים בלבד. או או. או שאבולוציה או "יש אלוהים". ואם אלוהים, אז בטח שיש איזה פגם בתיאוריה המדעית. ואם אלוהים, אז בטח הוא מדבר עברית. ואם אלוהים, אז לבטח חובה לאמץ את כל סיפורי המקרא כתורה למשה מסיני."
אני אתרום את השני גרוש שלי.
למאמין יהודי פשוט אין ברירה אחרת. החוק אמוני הבסיסי עליו הוא חוזר יום יום קובע שמי "האומר שאין שם אלוה (ה' בפתח) ואין לעולם מנהיג...[ן]שאינו לבדו הראשון וצור (יוצר) לכל" (רמב"ם) - אדם כזה הוא מין - דרגה חמורה יותר מכופר או אפיקורס - נשללת ממנו זכות לעולם הבא והוא נידון לאבדון בגיהנום.
בנוסף, האמונה היהודית (וכמדומני שבמדה די זהה גם האסלם) , במהלך מחוכם ביותר, דורשת מהאדם "לבחור ולהאמין". סתם אמונה שבלב לא מספיקה אלא יש "לדעת" את האלוהים. מכאן כמובן נובעת העמדה הבלתי מתפשרת שלה על קיום "רצון חופשי" (אחרת איך אפשר לבחור באמונה).
כך שלגבי היהדות לא ניתן לפתור את האמונה באינדוקרינציה פסיכולוגית אלא האדם הבוגר בוחר ומחזק יום יום את בחירתו. כמובן שזו פרשנות פנימית יהודית רקורסיבית שלא עולה בקנה אחד עם תאוריות מדעיות חיצוניות אובייקטיביות (מבלי לפתוח דיון על המושג הזה) כמו אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המוסר, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וסוציוביולוגיה.
|
|