|
||||
|
||||
כפי שידידה שלי תיארה בפני פעם, יש שני סוגים של תל-אביבים - פותחי הפחים וסוגרי הפחים. הראשונים מאפשרים לחתולים להמשיך לאכול. האחרונים מונעים זאת מהם בכוונה. |
|
||||
|
||||
בתור סוגר-פחים גאה שגר בקומת קרקע וחלון המטבח בביתו קרוב עד מאוד לפחי-הזבל, אני מודיע לך שאני סוגר בלי שום קשר לחתולים, ורק כדי למנוע מחוטמי הענוג סבל מיותר. |
|
||||
|
||||
לגבי הפחים הישנים, לא היה צורך לפתוח אותם. לחציים לא היה מכסה, וגם בעלי המכסה לא היוו בעיה לחתולים, הם תמיד היו מלאים מעל ומעבר למידתם, כך שהמכסה רק נח לו באופן סמלי על שקיות הזבל העליונות, בגובה רב מעל שפת הפח. עיריית ת"א חילקה באיזשהו שלב שקיות "איזבל", שהיו אמורות להיות חסינות חתולים [החתולים נאלצו לנגוס טיפה יותר חזק כדי לחורר את הניילון, זה הכול] |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |