 |
קראתי, ועדיין אינני מסכים עם קביעתו של כבוד השופט העליון. מדובר על אדם שהראה סימני אלימות גם בעבר (ניסה לחנוק את אשתו), שאשתו הייתה בהליכי גירושין ממנו, כשבני הזוג חיו בנפרד.
לדעתי, וכאן אני מניח שאני חורג מגבולות החוק, יותר משהמבחן צריך לשאול האם ''האדם הסביר'' היה מגיב באלימות, צריך המבחן לשאול האם ''האדם הסביר'' היה חושב שפעולת הקינטור שהוא מבצע עשויה לגרור התנהגות אלימה כל-כך. זאת, משום שטענת הקינטור למעשה מסירה חלק מהאשמה מהרוצח ומעבירה אותו לנרצח (מעין ''הוא ביקש את זה, ולכן זה הגיע לו''). אי לכך, לדעתי, לפני שקובעים שהנרצח אשם, ולו במקצת, במעשה, צריך לשאול האם המעשה שלו היה סביר בנסיבות. לדעתי, חשיפת האמת, במיוחד לאור סירובו של הרוצח להעניק גט לאישתו ופעולותיו האלימות בעבר, היא פעולה סבירה ואין להניח שהשכן הניח שהתגובה תהיה אלימה. לפיכך אני מסכים עם דבריו של השופט המחוזי, ולו אני הייתי יושב בצוות השופטים, הייתי, לכל הפחות, מגיש דעת מיעוט כנ''ל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש