 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדבריו מדבר ד"ר יובל על תרבות הצריכה למרות שנראה ממבט ראשון שמדובר בתופעה שולית אין המצב כך . הנה מאמר קצר על תרבות הצריכה ולמידע נוסף הסתכלו בקישור תרבות הצריכה מה גורם להרגשת הריקנות הפנימית והורס את המשפחה והסביבה? תרבות הצריכה (CONSUMERISM ) מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. הכסף הוא האידיאל, ובדרך אליו הכל מותר. יש לתרבות הזו שמות רבים כמו "אמריקניזציה", "עגל הזהב", חומרנות, תרבות הפרסומות או תרבות הרייטינג. יש לה גם מחיר כבד (שלרוב נשאר סמוי מהעין ). ריקנות פנימית כבני אדם יש לנו צרכים חומריים כמו מזון, מים, מחסה וביגוד. יש לנו גם צרכים רוחניים כמו חום, שייכות, אהבה או מתן משמעות לחיים. תרבות הצריכה מנסה לשכנע אותנו שניתן למלא צרכים רוחניים במוצרים חומריים. היא יוצרת אצלנו ציפיות מוגזמות ותקווה לאושר אם רק נשיג את המוצר הבא. אבל את הדבר האמיתי אי אפשר לקנות בכסף, וככל שאנו מתאמצים יותר גדלה תחושת הריקנות והסתמיות. מה מניע תרבות זו ? הפרסומות. אנו מוקפים בהם בכל מקום- בטלוויזיה, בקניון, בעיתון, בדואר וברחוב. יש בכולן מסר חוזר- "קנו עוד". המסר הזה מחלחל לעומק. רוב הילדים בגרמניה חושבים שהצבעים של פרה הם סגול ולבן (בגלל חברת השוקולד). ומדוע כל כך הרבה ישראלים קונים רכב 4X4 שעולה פי 3 וזולל דלק? בניגוד להתנהגות אובססיביות אחרת, כלי התקשורת מאשרים שאנו עושים את הדבר הנכון (אולי בגלל שהם מתפרנסים ממכירת פרסומות). אומרים לנו שכך נהיה מאושרים יותר, נוכל להעניק אהבה, נצמיח את הכלכלה… למה עוד גורמת תרבות הצריכה ? מחסור בזמן – כשאנו עובדים יותר, בנסיון לקנות עוד, יש לנו פחות זמן להקדיש למשפחה, לבן\בת הזוג, לחברים ולדברים שאכפת לנו מהם. החברה מתדרדרת ולנו "0אין חיים". הרס המשפחה- ההורים מבלים פחות עם ילדיהם. במקום תשומת לב החסרה מנסים לפצות את הילדים בכסף ובמתנות. השעות הארוכות בעבודה לא תורמות יותר מדי גם לחיי הזוגיות, ושום חופשה לא תסדר את הנזק היומיומי שנגרם ברדיפה אחר הכסף לממן אותה. ילדים חומרניים - מגיל קטן מאד הם מהווים מטרה לפרסומות. כשההורים מבלים יותר זמן בעבודה ומערכת החינוך קורסת, הילדים עוברים שטיפת מוח בלתי פוסקת. המפרסמים מקבלים צרכנים לכל החיים ואנחנו מאבדים אותם. מות הערכים - ש"ס, מר"ץ אהוד ברק (ואנשים רבים אחרים ) מבכים על מות הערכים. זוכרים את הפרסומת "תהיה אגואיסט"? כשמשדרים לנו שאנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו, ושכל השאר לא חשוב, אין מה להתפלא שתופעות כמו אלימות ניכור, ואדישות נמצאות בעליה מתמדת. אוברדרפט- יותר ויותר זוגות צעירים נקלעים לאוברדרפט בנסיון למלא את הבית במוצרים חדשים. מתחים במשפחה וגרושים נובעים לא אחת מהמצוקה הכלכלית. הרס חברתי- כיוון שאנו מודדים את ההתקדמות שלנו בצורה יחסית לאחרים, אנשים ממשיכים להיות מתוסכלים בגלל שתמיד מכסחת הדשא של השכן ירוקה וחדשה יותר. העניים מרגישים שהם "נעולים מחוץ לגן העדן". הם לא שם, היכן שכדורים ונערות מפזזים על החוף. את העסקים השכונתיים מחליפים מרכזי קניות ענקיים שמוציאים את הכסף מהקהילה ומגדילים עוד יותר את הניכור החברתי ואת הפער הכלכלי. הרס סביבתי. תרבות הצריכה הורסת את כדור הארץ. 20% מאוכלוסיית העולם שחיה במערב משתמשת ב- 83% מהמשאבים. אם כל העולם יצרוך כמו החברה האמריקאית, ידרשו 4 כדורי ארץ רק בשביל לתמוך באוכלוסייה הקיימת. אם אתם רוצים להקטין את 'טביעת הרגל האקולגית' שלכם, פשוט תקנו רק מה שנחוץ לכם. כיצד ניתן לצאת מתרבות הצריכה? הרבה אנשים מרגישים לא נוח בתרבות הצריכה אבל לא יודעים על כל הבעיות שלה ומרגישים שהחברה סביבם חושבת אחרת. אתם לא לבד. יותר ויותר אנשים עוברים לאופציה השפויה (והמאושרת יותר) של פשטות מרצון. שתמציתה: קנו פחות - חיו יותר! התנגדו לשטיפת המוח – קנו את מה שאתם צריכים, לא את מה שמשווקים לכם. זמן – פחות דברים לקנות משמעם פחות זמן בעבודה, ויותר זמן פנוי. משפחה - במקום לעבוד קשה כדי לספק את הצרכים החומריים של הילדים אפשר לבלות עימם זמן רב יותר ולעסוק בפעילות מעמיקה יותר מצפייה משותפת בטלוויזיה. השקיעו בחינוכם, שחקו עמם, אכלו ארוחת ערב משותפת, היו הורים. קניה מקומית- קניה מיצרנים ועסקים קטנים במקום מרשתות הענק. משאירה את הכסף במשק, מחזקת את הקהילה ומקטינה את האבטלה והפערים בחברה. צרכנות ירוקה ומוסרית- אם אתם יודעים על חברה שהורסת את כדור הארץ, מזהמת, מנצלת עובדים או מתעללת בבעלי חיים, דרשו ממנה להפסיק. קנו אצל מישהו אחר וספרו זאת לחבריכם. שכנים- הכרות ועזרה הדדית משפרים את איכות החיים יותר מעוד מכשיר חשמלי. ידע- בררו יותר על הנעשה סביבכם – על בעיות הכלכלה, החברה והסביבה שמקיפות אותנו. בלי ידע ואכפתיות הן לא יקטנו. לאחר זמן לא רב, תגלו שאתם יודעים על בעיות ה"סבוכות" הללו יותר מרוב הפוליטיקאים. לפרטים נוספים: www.newdream.org
www.greencourse.org.il/user/consume |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האזרח דרור, הסברת את רעיון ההתנגדות לצריכה בצורה פשוטה ובהירה. איני יודע אם ידוע לך, אבל כבר לפני 150 שנה ניתח מרקס בחדות ולעומק(אם כי בסגנונו הגרמני שאינו קל לקריאה) את תרבות הצריכה ואת עיקור חיי הרוח של האדם כתוצאה ממנה. בלשון מרקסיסטית, החברה הבורגנית מקדמת תהליך מתמיד של חיפצון (מלשון חפץ) וניכור. היות ובראש סולם הערכים הבורגני עומדות הסחורות (המוצרים), וחילופי סחורות (ייצור, שיווק וצריכה) הרי שכתוצאה מכך גם היחסים החברתיים, אפילו בין בני אדם קרובים, לובשים צורה של יחסים מסחריים. גם ממשיכיו המודרניים של מרקס המשיכו לנתח את התופעה, ואחד הידועים שבהם, הרברט מרכוזה היה נערץ על תרבות-הנגד שהתפתחה בשנות השישים בארה"ב,תנועה שדגלה כידוע באידיאל חדש של החלום האמריקאי וניסתה להתרחק מתרבות הצריכה. בקיצור, אין חדש תחת השמש. ב. ניכנסתי לאתר שהמלצת עליו והתחלחלתי. זה אתר שנראה כמו כל אתר שיווקי אמריקני - אותה אסתטיקה שיווקית בדיוק, אותה לשון קופירייטרית בלתי נסבלת וכו'. הניסיון לקדם את הרעיון של הפחתת הצריכה בכלים השיווקיים הסטנדרטיים שמעודדים צריכה נראה לי ככריתת הענף שעליו יושבים המצדדים ברעיון זה. והערה נוספת, האתר מכריז על מטרותיו כעל "החלום האמריקני החדש", ושאלתי את עצמי מדוע אין הוא מכריז על עצמו כמגלם רעיון אוניברסלי. כשגלשתי שם נדמה היה לי שבעצם איני רואה לנגד עיני אלא עוד תחום שאליו פלשה האמריקניזציה - מהלך לאמריקניזציה של חלומות אוטופיים קלאסיים. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |