|
||||
|
||||
נו טוב. הסיפור היה ''קתדרלה'' והוא טען למסרים סמויים של מתודותוגיות נוצריות ביחס לאהבת הנכה או משהו, ושהעיור שנוא על המספר כי הוא מזכיר לו את כשלונו להיות נוצרי טוב, ובגלל זה קתרזיס החיבור ביניהם הוא דרך הקתדרלה. אנחנו אמרנו שזה יופי של סב-טקסט, אבל יש גם טקסט פשוט. הוא שונא את העיור בגלל שהנישואים שלו הם כישלון, בעוד שהעיור ממש מיודד עם אשת המספר, ויש ביניהם יחסי חיבה אמיתיים מהסוג שהמספר לא חווה וכניראה גם לא יכול לחוות. בנוסף לזה הוא מקנא גם בגלל שהעיור מישש את פניה של אשתו - כלומר היה ביניהם מגע פיזי (אף כי לא מיני). פרופ' יהושע טען שמה פתאום, ולא הבנו את הסיפור, ואנחנו מתארים רגשות לא הגיונים, ושלמה שמישהו בכלל ירגיש קינאה כי גבר אחר הצליח להגיע לקירבה עם האשה שאיתה הוא עצמו מנהל מערכת יחסים כושלת. נו טוף. בשום מקום לא טענו שהניתוח שלו לא יכול להתקים ברמת הסב טכסט (למרות שאני מצאתי שהוא מאולץ במקצת), אבל הוא המשיך לטעון שמה פתאום, ואך ורק הניתוח שלו הוא הנכון, ושלנו לא הגיוני. כנראה שקרבר נגלה לו בחלום או משהו ונתן לו לוחות אבן עם הניתוח הזה, כי ככה הוא התנהג. |
|
||||
|
||||
זה בשביל מי שרוצה לקרוא את הסיפור המצויין הזה. עם כל הסאב טקסט, קארבר מצטיין במיוחד בטקסט עצמו, בדרך שלו להציג מערכות יחסים מנוכרות בין דמויות, והתפתחות רגשית. זה גם מה שקורה כאן, לדעתי. כאשר המספר לומד לחבב את העיוור (שהניכור כלפיו צועק לשמיים בהתחלה, כשהוא לא מסוגל להביע שום אמפתיה על אובדן האישה, אפילו לא לתת לעיוור שם), ובמקום לפחוד ממנו (מהעיוורון, ממערכת היחסים החמה בין העיוור לאשתו שלו), הוא מצליח לעבור תהליך של התפתחות רגשית, לחבב את העיוור ולהשלים באמצעותו חסכים רגשיים. אגב, גם אנשי "לדפוק את הראש בקיר" עשויים למצוא בסיפור עניין. |
|
||||
|
||||
אני מחזיק בעמדה שכל ניסיון לפרש יצירת ספרות הוא בסופו של דבר ניסיון של הפרשן לפרש את עצמו ומה הוא מבין מהיצירה הזאת ולא ניסיון אמיתי לחדו לנבכי המחבר שהוא ניסיון שכמעט נועד לכישלון. לעניות דעתי רוב המרצים והחוקרים היום של ספרות בדומה ליהושע עוסקים בפרשנות סוביקטיבית משלהם שאפםשר להסכים לה ואפשר להתנגד לה ורק מעטים מאוד מהם כמו נורית גוברין ואבנר הולצמןוהילל ברזל עוסקים בחקר אוביקטיבי של תולדות הספרות . אני מוצא תופעה זאת כמצערת ביותר . |
|
||||
|
||||
כל עוד הפירוש קשור לטקסט ולא מאולץ, וכל עוד יש הבנה שזה לא הפירוש האפשרי היחיד, זה נראה לי בסדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |