בתשובה להאייל מיריחו, 01/10/02 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להבנתי, הטיעון של דב הוא שזה הרע במיעוטו. זאת אומרת, דב רוצה שימותו כמה שפחות אנשים. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמאזני אימה עד היום לא הופעלו, ולכן דב סבור שהקמת אחד שכזה הוא רעיון טוב. דב מכיר בכך שמאזני אימה עד היום התקיימו אך ורק בין מדינות, ולא בין מדינה לכלל האוכלוסייה, אבל סבור שתוכניתו, אם תופעל, תופעל רק פעם אחת. בפעם הזו אמנם ימותו מאות אנשים (ואתה אולי ביניהם), אבל אז תהיה הפסקה מוחלטת של ההרג. (לא עוד פיגועים מחשש לתגובה, ולא עוד תגובה, כי אין פיגועים). לדעתו, מאחר והסכסוך באיזורינו עשוי להמשך אחרת עשרות שנים ולגבות יותר ממאות קורבנות, הרי שדרך זו היא הרע במיעוטו. אכן, תוכנית זו, כמו כל ענישה קולקטיבית, דורסת את העקרון ''איש בחטאו יומת'' שגם אני, כמוך, מחבב למדי. אבל, ממשיך דב וטוען, עקרון זה לא צריך להיות תקף במלחמה, כפי שניתן לראות בדוגמאות ענישה קולקטיבית בהיסטוריה. (הפצצות ארה''ב על יפן, לדוגמא). אין צורך לומר (אבל אני אומר בכל זאת), שסיכום זה הוא להבנתי בלבד, ומסתמך על זכרוני מהדברים שכתב במאמרו, והדיון שעקב. יתקנני דב אם שגיתי. כמוך, לא מעט אנשים פחות ממשוכנעים ביעילותה של הדרך של דב, או בתוקפה המוסרי. אבל, כל מה שכתבתי וטיעוני הנגד כבר נידונו בהרחבה במאמר של דב, אותו קראת. מאחר והאייל עדיין לא מהווה כתב המלצה לפעילות עבור הממשלה, אני לא מבין מדוע אתה רוצה לטחון את הנושא שוב, ומדוע כאן, ולא במאמר ההוא. (זאת אומרת, אני כן מבין - אתה גר ביריחו. אני פשוט חושב שיותר כדאי לעבור לשם) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דב רוצה שימותו כמה שפחות אנשים מהצד שלו, לא אכפת לו כלל אם הם חפים מפשע או לא. למעשה, הוא מוכן להקריב את חייהם של החפים מפשע מהצד הנגדי לטובת חייהם של כל האנשים מהצד שלו. זו לא מלחמה. במלחמה נלחמים זה בזה כוחות מזוינים ומסומנים. לגישה כזו יש שם ברור: "טרור". מה שהוא מציע זה פעולת טרור. טרור נגדי, טרור נגד השכנים שלי, טרור נגד כל שאר האנשים החפים מפשע שייפגעו בהפצצה שלו. אני מנסה להבין את ההיגיון שלו, אבל הטיעון שלו אבסורדי ומעגלי: "אנחנו סובלים מטרור רצחני, אז בואו נשתמש נגדם בטרור רצחני פי כמה. ככה ייפסק כל הטרור." אף אחד עדיין לא ענה לשאלה שלי, שהייתה "מה אם מבחינתם אתה פושע בכל מקרה, ואם כבר - אז עדיף לחשוף את הבלוף שלך, או לגרום לך להיות המדינה המצורעת התורנית לחמישים השנים הבאות?", פה: תגובה 95309 באמת נראה לך סביר שמי שיופצץ בדרך כזו ינטוש לחלוטין את המאבק כנגד המפציץ? (אנא, בלי אנלוגיות היסטוריות. הן רק מסבכות את הדיון שלא לצורך) מה אתה חושב אני אעשה אם אשרוד את ההפצצה הזו, בה נהרגו כל בני משפחתי, על לא עוול בכפם? נראה לך שאגיד לעצמי: "וואללה, הישראלים האלה חזקים. עד עכשיו לא הייתי מודע לזה בכלל. טוב, עדיף כבר להיכנע."? וגם אם כן, מה אז? איזה מין עתיד יהיה לכם ולנו אחרי זה? איך ההתקפה הזו עוזרת לממש את המטרות המקוריות (והבלתי מוסברות) של דב? איך היא עוזרת למציאת פיתרון למצב האיום הזה? "מאזן אימה" ו"הרע במיעוטו" הם ביטויים יפים שמשמעותם האמיתית היא "עשרות אלפי הרוגים חפים מפשע". אני רוצה לקבל מדב תשובות. דב נמצא פה. אני שואל אותו פה. אני "טוחן" את הנושא שוב, כי אני רוצה להבין את ההצעה שלו עד תומה, אני רוצה להדגים לו מה יהיו התוצאות שלה, אני רוצה לברר אם הוא חשב עליה בצורה שקולה, ואני רוצה להבין איך חלק מן האנשים פה מקבלים אדם שכזה אל שורותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הרבה ממה שכתבת נכתב גם שם, ואתה צריך את דב לא אותי. ערב טוב שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג "הרתעה", בעיניי, הוא חמקמק1. דנתי בכך מעט עם דב אנשלוביץ בעבר, ואני מעוניין בתשובות (שלך, שלו, ושל אחרים) לשאלות: - האם יש דבר כזה? - באילו תנאים ניתן לקיים הרתעה? (בין אנשים, בין מדינות, בין חברה לפרטים) - מה נדרש כדי ליצור הרתעה? - האם הרתעה יכולה להיות דבר טוב? אם כן, מתי? 1 תגובה 85340 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |