|
||||
|
||||
נכון, התבלבלתי זה לא קנזס. אני רשמית כבר זקנה ): היום תיקנו לי את המחשב- הוא היה מושבת איזה זמן. זה היה שיעור די טוב על כמה המדיה הזו משמעותית. עם זאת, אני לא חושבת שאני אייל, או שכל האנשים מעריצים את (השלימי) או את (השלימי מישהו אחר). זה שונה מערוצים בטלויזיה? לא בטוחה. הטענות שאת מעלה מוכרות לי, בהבדל קטן אך משמעותי: הן מוכרות לי לגבי ערוץ הילדים ולא לגבי "טלויזיה". זה נכון שיש בעיה עם ערוץ שמכוון לילדים, מתיימר לשמש להם דוגמה, הורים מנתבים ילדים אליו והוא מייצר דגמים לא אנושיים. אבל זו בעיה נקודתית, שפתרונה הוא רביזיה בערוץ (שמעתי שהם בדרך) והורים. אני לא חושבת ששום ילד מאמין שהוא יציל את העולם, מצד שני אני מכירה המון אנשים שעשו המון דברים גדולים. לא אחד, לא "כמה מחברי הטובים ביותר". המון. תסתכלי סביב- המציאות הרי היא, וסליחה על הקלישאה, מדהימה ממש. כלומר, טענותיי כלפי הרעיון מסתכמות בזה: א.המציאות עולה על כל דמיון. ככה זה. רוצה שנמנה את הדברים שקרו רק בשבוע האחרון, שיכלו להפוך ליופי של סרט? סתם דברים, מהחדשות? ב.התקשורת איננה חד גונית. ערוץ הילדים הוא חד גוני- קולנוע היום הוא אומנות. יש בו שלל דמויות, ריאליסטיות ובדיוניות כאחד. הוא לא משקר שקר קולקטיבי, לא מתיימר להיות ריאלסטי במאת האחוזים, אין כאן תרמית.("לנטנה", אמרתי כבר?) ג.אנשים מבדילים בין מציאות ודמיון. ד.אם אנשים מחקים התנהגות ומראים אהבה "כמו בסרט"- זה לא בודאות שלילי. אנחנו תמיד מחקים משהו, נכון? |
|
||||
|
||||
ג. אנשים מבדילים בין מציאות ודמיון. אז זהו, שלא ממש. אנשים (לא אמרתי כולם!) שואפים פעמים רבות שהחיים שלהם יהיו בדיוק כמו בסרטים. למה שם יש אהבה ולהם אין? למה בסרטים כולם יפים והם לא? למה שם קורים דברים שלא קורים להם? וזה הרע (היחיד כמעט, לדעתי) בסרטים: שלפעמים אתה חושב שכך אמורים להיות החיים באמת. יש אנשים שמרגישים לא מסופקים מפני שהם לא עושים את ההבדל הזה. ואני מסכימה איתך שהמציאות עולה על כל דמיון. |
|
||||
|
||||
אני שומעת נכון? אהבת את לנטנה? אם כן, יאללה מועדון :-) |
|
||||
|
||||
(המהולל, משום מה) ואהבת את ''דבר אליה'', כולל פסקול. |
|
||||
|
||||
איזה צירוף מקרים. בדיוק אתמול הבאנו את גוספורד פארק ואני אישית, כחובבת אלטמן ידועה, דווקא הבנתי מה הופך אותו למהולל. |
|
||||
|
||||
הייתי מתפלאה לו היינו מסכימות (: |
|
||||
|
||||
קשה, קשה - הייתי אדישה לגוספורד פארק, ואהבתי את דבר אליה, במיוחד פסקול. תופס? |
|
||||
|
||||
אם אהבת את ''צבע גן העדן'' או את ''אמלי'' אפשר לקזז את זה עם ''אדישה'', שלא חריף מספיק. |
|
||||
|
||||
*הסרט הכי שווה* (וזה למרות שנאלצתי לקרוא את התרגום, עקב היכולות המוגבלות מאוד שלי בצרפתית). |
|
||||
|
||||
לא מכירה את "צבע גן העדן". מ"אמלי" יצאתי במצב רוח נפלא אבל "אוהבת לא אוהב", שהוא סרט נורא ואיום, עמעם לי את הזיכרונות הטובים ממנו. כך שלצערי, אנחנו שוב במין תיקו מוזר :-( |
|
||||
|
||||
ואני ממליצה לך לקחת בוידאו את ''צבע גן העדן''. אם תאהבי אותו, השמיים הם הגבול... |
|
||||
|
||||
כאן גם אני מצטרף להמלצות, וממליץ על ''פודינג אירופאי'', לכל אלו שנמאס להם מהשבלוניות של הסרטים האמריקאים, אבל לא מוכנים להחליף אותה בסרטים נורווגיים תמוהים. פשוט סרט יפה, מיוחד ולא מתיימר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |