|
תרגיל מחשבתי אקדמי כמובן, אבל אני חושב שגם לא קביל. קודם כל, "מתעשר על חשבונו" הוא טיעון בעייתי למדי, ואינו, כשהוא עומד בפני עצמו, צידוק לחוק אלא במערכת ערכים פיאודלית. האם מקדונלד'ס מתעשרת על חשבון בורגר-ראנץ' בעוד שבורגר ראנץ' היא זו שבעצם פתחה את השוק הישראלי למזון מהיר של המבורגרים? יכול להיות. האם יש מקום להעניק לבורגר ראנץ' חסינות מסויימת בשוק שלה? אולי, לא יודע, יכול להיות שיש טעמים מעשיים לכך. אבל *לא* מהצידוק של "מתעשר על חשבונו". ואם בורגר ראנץ' היו טוענים אחרת2 הייתי קורא להם בכיינים. דבר שני, "מונופול על מוניטין" קצת חוזר על עצמו, אם תחשוב על זה: מוניטין אינו מוניטין אם הוא אינו של בעל המוניטין, ממש כפי שאינני עדי סתיו, ת.ז. 035781509, אם אין לי מונופול על היותי עדי סתיו, וגופי אינו שלי אם אין לי מונופול על הזהות שלי עם קיומי הפיסי. מוניטין אינו יכול להתייחס *אלא* לזהות המחזיק בו משום שמשמעותו *היא* זהות, בהקשר החברתי. כאשר אני מדבר על מונופול בהקשר של עלית אני מתכוון למונופול על הסימן הרשום עלית, שאינו אלא כלי תקשורתי המשמש את עלית בתקשורת עם צרכניה על-מנת לתקשר את הזהות (=מוניטין) שלה. מוניטין יש לה *בכל מקרה*, ואילו איכות המוניטין היא עניין פרטי של עלית. מטרת הסימן הרשום אינה להגן על המוניטין הטוב של עלית כלל וכלל: אם זה היה המצב, היה ערך לאיסור על כתיבת תגובות בנוסח "קפה עלית אינו טעים" באייל1, ולעומת זאת, לא היה ערך לפסוק פיצויים לטובת עלית בתביעתה נגד הזייפנים אם יוכח שאיכות הקפה שלהם טובה יותר מזו של הדבר המקורי ולכן המוניטין שלה השתפר. לא: מטרת הסימן הרשום היא למנוע הטעייה בזהות ותו לא. ומכיוון שעלית היא צד בעניין (אחרי הכל, מדובר בתקשורת *שלה* עם צרכניה), נוח יותר לתת לה לתבוע מאשר לצרכנים. אין כאן הכרה בזכויות של עלית מעבר לזכות שלה שלא ישבשו באופן אקטיבי את התקשורת שלה, בניגוד למקרה הנפוץ במוסיקה או תוכנה. 1 גם תביעת דיבה אינה קבילה אם אין בה מידה של הטעיה. 2 אאז"נ הם מעולם לא טענו כך, הם יצאו גדולים.
|
|