בתשובה לארז לנדוור, 28/09/02 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרס "הנכון" (או הידוע) צץ ועלה מהדלפה מישיבת הממשלה שעסקה בשליחתו של שליח שרון ויסגלס מאחורי גבו של פרס, שתיאור שלה שמעתי היום ברדיו. העלבון הצורב גרם לפרס לנהוג כשיכור שהאמת יוצאת ממנו בשכרותו: הוא "לא מבין מה הוא עושה בממשלה". "בחיים שלו לא שיער שהוא יישב בממשלה שתיכנס שוב לערי יו"ש". לעניין הכניסה לערי הגדה וההישארות בהן אני רוצה להזכיר דברים שכתבתי עם תחילת האלימות הנוכחית בתקופת ממשלת ברק, ומי שרוצה יוכל לחזור ולעיין בדבריי מאז, בחילופי הדברים ביני ובין ערן, בקישורית: תגובה 12801 בפרוש כתבתי שם שלהערכתי בסופו של דבר נחזור אם נרצה ואם לא נרצה לערי הגדה, ונישאר שם. הייתי מוסיף שהגורל הזה נקבע בזמן לחיצת היד בין רבין לערפאת על מדשאות הבית הלבן, וגם מוסיף עוד שהאיש ערפאת עצמו הוא חסר חשיבות בתוך כל העניין הגורלי הזה. אז, היינו גם כן בערי הגדה, אלא שאז מצבה הכללי של מדינת ישראל היה משופר לאין ערוך, ואילו היום אנו נמצאים שם בתוך אש ותימרות עשן תוך ניסיון רב מאמץ (וגם נושא תוצאות מרשימות, למעט הסכנה ממגה פיגוע שנתחיל לטפל בה כנראה רק אחרי שנעבור משהו כזה) לכבות את הבעירה שהבעיר תהליך אוסלו. איני יודע אם שמתם לב, אבל הכניסה לערי הגדה וההישארות בהן הובלה בידי אנשים שחשבו צעד כזה לצעד לא נכון. אפילו הרמטכ"ל "הימני" מופז הכריז תקופה ארוכה שאסור להישאר בערים ותמך בפעולות של כניסה ויציאה לאחר "השלמת המשימה". אבל כפי ששיערתי, כאמור, עוד בתחילת האלימות הזאת, לא נותרה שום יכולת תמרון וזה הצעד היחיד שהיה אפשרי. אני חושב שהגורל הזה היה בלתי נמנע, ולהערכתי אפילו יוסי שריד (שהתגלה לאחרונה כמתעתע וכאדם "מכחיש מציאות" ובלתי ישר בעליל), לו היה ראש הממשלה היה עושה את הצעד הזה, גם אם אולי היה הדבר קורה אחרי עוד כמה אלפי הרוגים (והיינו מאד קרובים לכך בפסח האחרון). "התלונות" הבכייניות של פרס מצביעות על עליבות וחוסר יכולת ללמוד מטעויות ולהכיר בהן, עד כדי חוסר יושר. האם מישהו שמע על אלטרנטיבה אמיתית שהציע ? ראינו אותו נשלח בידי ברק בהמלצת לאה רבין לדבר עם ערפאת, משום "שברק לא יכול והוא כן יכול", וראינו איך הועילו הפגישות ההן ככוסות רוח למת. יש טוענים שלו רבין היה חי היה מצליח יותר מפרס. קשה לי להאמין שהטוענים כך באמת מאמינים בטענה בלתי מנומקת ואווילית זו, אך לך תוכיח . . . היום מובילה ארצות הברית קו של "רפורמות", מדינה פלשתינית זמנית, וכדומה. אני חושב שאם בעקבות ההליך הזה תהיה נסיגה חוזרת מערי הגדה, תבוא אחר כך כניסה נוספת אחרי פרץ נוסף של אלימות ושפך דם רב. גם עמדתו הנלעגת של פרס בעת ההחלטה על מבצע "דרך נחושה", כשהצביע לפי עדויות חבריו מהעבודה בממשלה בעד הפעולה, ובעקבות הצבעתו הם הלכו בעקבותיו, ואחר כך הכחיש שכך הצביע, מוכיחה על אבדן עמוד שדרה מוחלט. אבל פרס נשאר פרס (הידוע): "אופק מדיני", "שלום", "פתרון", "הפתרון", ועוד מילים ריקות וחסרות משמעות הן השלד של מדיניותו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |