בתשובה לאריאל, 11/09/00 8:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך לגבי החשיבות של הדיאלוג , המתוח והלא נעים כפי שהוא מידי פעם, שמתנהל בין דתיים וחילוניים ב''אייל''. אם הייתי צריך לנחש מהו הנושא המרכזי בעיני קוראי האייל הקורא בחברה הישראלית , הרי הייתי אומר ללא היסוס שזוהו יחסי דתיים וחילוניים. את זה אפשר לקבוע בקלות על סמך המאמרים שזכו למספר הרב ביותר של תגובות באייל , וכולם ללא יוצא מהכלל עסקו בנושא הזה. בברור זהו הנושא שמעורר את האמוציות החזקות ביותר מעל ומעבר ליחסי יהודים וערבים , והבעיות החברתיות הדוחקות של המדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להפסיק לנחש. הסקר הראשון של האייל שאל בדיוק את השאלה הזו, והתוצאות היו ברורות - 68% הצביעו על יחסי חילונים-חרדים כנקודת החיכוך הקשה ביותר בישראל. את התוצאות ואת הדיון המלא אפשר למצוא בכתובת דיון 6 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע . ואים נניח שקוראי האייל הם מידגם מייצג של קבוצה חברתית כל שהיא ( האם עשיתם סקרים מיהם בעצם הקוראים של האייל ? בעוונותי אני אף פעם לא מסתכל בסקרים האלה...) הרי ברור שזו הבעייה שמציקה. דעתי האישית היא שהבעיות החברתיות הן חשובות ומציקות בהרבה מבעיה זאת ובו בזמן רק מחזקות אותה. מצד שני ברור שלטווח הארוך בעיה זאת רק תתגבר שכן נראה שעם הריבוי הטבעי הגדול שלהם והריבוי הטבעי הקטן אצל החילוניים הדתיים יהפכו כאן לרוב . ומה אז? מדינת הלכה ? (קרוב לודאי אבל איזו הלכה של עובדיה יוסף או אלישיב? ) ומן הסתם אנו יכולים לצפות בה לסכסוכים בילתי פוסקים בין אשכנזים וספרדים שיטענו לעליונות וכו' , בקיצור משעמם לא יהיה.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש כאן מאבק בין דתיים לחילוניים? איני חושב שהדתיים נאבקים בחילוניים, החילוניים רוצים להיות העם שידבר בשם התנ"ך, בשם האלוקים, בשם המסורת והתרבות היהודית של כל אותם אלפי שנים. החילוני רוצה להאבק בדת? לא, הוא רוצה לחיות את חייו בשקט ובמנוחה, הוא רוצה לחיות "תחת גפנו ותחת תאנתו" ללא כל אותם הדברים המייחדים את עם ישראל הגורמים לו להיות לא ככל העמים. זה בתמצית מה שהחילוני רוצה. אני לא חושב בכלל שהחילוני רוצה להאבק בדתי , הוא בעצם נאבק בתורה. או אולי נכון יותר באלוקים. וגם הדתי, נאבק בחילוני? לא!! הדתי רוצה שתמשיך המסורת, שלא תנותק שרשת הדורות כפי שהיתה במשך כל שנות ההיסטוריה. השאלה היא, היכן נכנסת התורה בחיים האישיים או המדיניים כאן בארץ?? ממילא יש כאן שני רצונות כלפי התורה, ובדרך כלל התורה עוזרת לאלו שרוצים בכל ליבם ונפשם לשמירתה. ואולי אותה מדינת הלכה לא כל כך קיצונית ופרימיטיבית כמו שמציירים אותה. להיפך, יותר מתקדמת בחינוך, בכלכלה, ובקלות החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מתקדמת מאד. דוגמאות למדינות "מתקדמות" נוספות: אפגניסטן הטליבנית, אירן וערב הסעודית... הדת = אופיום להמונים. When will they ever learn... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Religious suffering is, at one and the same time, the expression of real suffering and a protest
against real suffering. Religion is the sigh of the oppressed creature, the heart of a heartless world, and the soul of soulless conditions. It is the opium of the people. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
With no doubt.
Let us provide a TRUE meaning for Life - APART of the today's "work - eat - drink - fuck - surf the Internet". How about it, mate? Danny a Piros. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שנחשוב שאכן יש משמעות לחיים? ואם נאמר שכן ישנה משמעות, מה תוקע לידך שהיא שונה ממה שכה היטבתה לתמצת, ואני משוכנע שרבבות יסתפקו בכך. שכן ניתן לטעון שאם ישנה איזו משמעות לחיים, מעבר לסתמיות (לא במובן של תיפלות, אלא במובן של - אין משמעות, "אין" ולא "חוסר"), הרי שאותה משמעות ש"מעבר" ניקבעה ע"י מישהו/מישהי/משהו, וכאן אולי הגענו לנקודה ממנה רצית להתרחק מלכתכילה. במאמר מוסגר אשאל, אם יש משמעות לחיים, האם היא מוגבלת רק לחיי אדם או שניתן ליחסה גם, נאמר, לפרות או עלים בשלכת? אם תרשה לי, אוסיף לאותה רשימה שלך את מושג החברות, במובן שחז"ל התיחסו אליו - או חברותא או מיטותא (טוב, קצת קרדיט אפשר לתת להם, יש ביניהם בעלי הבנה דקה). אני מתכוון למושג הכללי ביותר, של אינטראקציה (או העדרה) עם הסובב אותנו, דבר אשר אולי נותן משמעות שנובעת מאיתנו, וע"כ תלויה אך ורק בנו. והטלת ספק, מה היא מספקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בידך. החילוני לא נאבק בתורה משום שלשיטתו התורה היא רק ספר. אמנם ספר חשוב שהשפיע על תרבות העולם השפעה עצומה אבל עדין הוא ספר שנכתב בידי אנשים ולא מביא אף אמת אלוהית. הוא גם לא נאבק באלוהים משום שלשיטתו אין במה להיאבק אלוהים אינו קיים במציאות אלא רק בדמיונותיהם ואמונותיהם של אילו שמאמינים בו. אנחנו לא רוצים לדבר בשם התנך אלא בשם עצמנו כאנשים וכ''עם בהתהוות'' (אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לקרוא בתנך ולהבין אותו כפי שאנחנו מבינים אותו ולייחס לו את החשיבות שאנחנו רוצים). זה יפה מאוד שאתה רוצה לשמור את מסורת ישראל אבל אני לא רואה באספקטים הדתיים של אותה מסורת יותר מאשר עניין סמלי וחשיבותם של סמלים היא רק סמלית. לכן הניסיון שלך לשמור על אותם סמלים, אסור שיפגע בזכויות הבסיסיות והממשיות שלי לחיות את חיי לפי תפיסתי. יתכן שמדינת ההלכה יותר טובה מבחינות מסוימות עבור ציבורים מסוימים (גברים, יהודים, דתיים) אבל אני ועוד רבים רואים בכמה מחוקי ההלכה פגיעה אנושה בחופש שלנו לחיות את חיינו (איסור נסיעה וסגירת מקומות בילוי בשבת, איסור על אכילת סוגי מזון מסוימים והגבלה חריפה יותר של האיסורים הללו בסביבות הפסח שלא לדבר על הסנקציות המוטלות על הומוסקסואלים ומעמד האישה בהלכה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |