בתשובה לרון בן-יעקב, 28/09/02 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחת את "האצילות מחייבת" (לא זוכרת איך הוא נקרא באנגלית). אבל הבעיה עם הקומדיות האנגליות היא, שהן פשוט עשויות בתפרים גסים - הקצב שלהן איטי מדי (טיימינג, טיימינג זה הכל בקומדיה!) והן מלאות בצחוקים מוקלטים, אלמנט שפשוט לא עובר טוב, גם בקומדיות אמריקאיות. אותי לפחות הן לא מצחיקות מספיק, בגלל הסיבות האלה. אולי מצער לומר את זה, אבל סיטקום אמריקאי בינוני עושה את העבודה טוב יותר מאשר סיטקום בריטי משובח. אפילו ב - Are you being served? היו כמה בדיחות נפלאות, וטיפוסים משעשעים, אבל עדיין הקצב לא איפשר להתגלגל על הרצפה מצחוק ולמחות דמעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת ל-keeping up appearances עם פטרישה רטלדג' בתפקיד גברת בוקה (באקט)? אני אוהבת את הסדרה הזאת. וגם את "הכמרית מדיבלי", שהזכיר רון. אבל נכון שבשנים האחרונות יש יותר סדרות מצחיקות טובות אמריקאיות, מאשר בריטיות- פרייזר, חברים, מלקולם באמצע... הסיטקומים הבריטים נתקעו מתישהו בסגנון שטאנצי מסויים, שלא מתפתח, והסימן הרע הוא- שאפשר פה-ושם ממש לנחש מה תהיה התשובה המצחיקה (?) שתישמע בעוד רגע... אבל בסאטירה הם טובים- בעיקר החומר של סמית'-אנד-ג'ונס, רואן אטקינסון, וצוות "לא חדשות השעה תשע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן. דווקא סדרה משעשעת, אם כי היא לא החליטה בדיוק מה היא רוצה להיות - קומדיה של טעויות, סלפסטיק, סיטקום או כולם יחד. ובנוסף, היא איטית מאוד. לטעמי, הסדרה הבריטית המצחיקה ביותר היתה ונשארת ''המלון של פולטי''. שם העירוב של כמה סוגי הצחקות רק תרם, בגלל הקצב המהיר יחסית ובגלל הרעיונות המבריקים - טירוף זה דבר שאי אפשר להמציא בכוח. או שישנו, או שאיננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טרוף, אז אין כמו הקרקס המעופף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין הדור התזזיתי חסר הנשימה ומחפש טרוף מסגנון !hit me !hit me לבין זה המשתרך מה ומחפש את עצם השימוש בשפה. פולטי הוא דוגמא יפה לראשון, אם כי הצחקות וורבליות לא חסרות שם. את השני ייצגו אולי as time goes by שמאופיין באיטיות יומיומית, רמת נשכנות בינונית, שפה עילאית ומשחק מושלם. בצרוף, אולי, ל"כן אדוני השר" שם השפה משחקת בתפקיד הראשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייבים לצרף לרשימה את הסרט "ונוס" עם פיטר אוטול המקסים ולסלי פיליפס. מה שארומה ואגינלית יכולה לעשות לבני שיבה וגבורה. (ולא לשכוח את קורינה ביילי ריי ששרה כמה שירים בפסקול). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |