|
||||
|
||||
רציתי רק להעיר כי באמסטרדאם, למשל, עדיין ישנם דילרים ברחובות, אך אלו מוכרים אקסטזי, קראק, הרואין וכולי. הלגליזציה לא ביטלה את המקצוע המפוקפק הזה, אבל היא בהחלט אפשרה לרכז כוחות ומשאבים בהתמודדות אתו. (לדעתי, יש לעשות לגליזציה לכל, או כמעט כל, החומרים, אך זה כבר נושא אחר) עוד דבר שרציתי להעיר הוא כי מחירי המריחואנה באמסטרדאם אינם כה נמוכים, ולמעשה הם די דומים למחירים שפרסמתי פה בזמנו. זה נובע משילוב של מסים גבוהים ביותר, העלאת מחירים כוללת בכל רחבי אירופה כתוצאה מהמעבר לאירו והתמקדותם של הקופי-שופס בפלח התיירותי, מה שמאפשר הקפצת מחירים דרסטית. יחד עם זאת, אין לי ספק כי ניתן למכור מריחואנה במחיר נמוך מאוד (ביחס למשקל), וגם להרוויח תשורה נאה למדינה באותה הזדמנות. |
|
||||
|
||||
הבעיה בדילרים היא שמי שניגש לסמים הקלים ומעוניין רק בהם משתכנע על ידם לעבור לקשים יותר. כאשר הוא יגש לבית המרקחת או לקיוסק הבעיה של מרבית האנשים שמשתמשים רק בסמים קלים תעלם בנושא הזה. מבחינת מחירים זה דבר שתלוי מאוד במדינה, העלות האמיתית של הסם היא קטנה מאוד, מה גם שכל אחד יוכל לגדל לבד.(מה שיוריד את העלות ל0 ) מבחינת הרווח למדינה הוא בהתחלה הפסקת התקציבים למלחמה נגד , דבר שיתן סכום בונוס לא קטן למדינה בתור התחלה. וכשם שסיגריות נימכרות במחיר יקר יחסית לעלות שלהם גם הסם הקל יכול להמכר באותה הצורה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |