|
||||
|
||||
בהחלט אין מקום להשוות בין ספרים וטלויזיה - קראתי פעם שהטלויזה מכניסה את הצופה- ויזואלית ו-וואקלית כך שהמח של הצופה פעיל פחות מאשר בשינה (תוכניות חינוכיות שמעוררות מחשבות כנראה לא נכללות שם) ומה זאת אומרת? פרק של "חברים" לדוגמא שורף לך 23 דקות מהחיים ומתפקד בתור שומר מסך בלבד |
|
||||
|
||||
הכול כתוב פה הטלוויזיה לוכדת את תשומת הלב בגלל שאנחנו מתוכנתים לשים לב לשינויים בשדה הראיה והשמיעה. עריכת תמונה של שינויים תכופים בזווית הצילום של אותה סצנה, ושל קאטים מרובים טובה לתשומת הלב, עד גבול מסויים. תוכניות לימודים ערוכות כך שאינן עוברות את הגבול. פרסומות ווידאו קליפים עוברים בהרבה את הגבול, וזה יוצר overload במוח, שכתוצאה ממנו אנחנו עדיין לא מסוגלים להתנתק מהמסך, אך כבר לא כ"כ קולטים את המסר בתודעה, והוא משפיע יותר באופן סבלימינלי. |
|
||||
|
||||
אני בוכה ברוסית מול הטלוויזיה. אין לי כסף או אהבה, אבל סוניה בחיים עדיין. שמי ברוך גורנישט. תודה שהקשבתם. |
|
||||
|
||||
כבר דנו על זה פה לעייפה, בתגובות למאמר של שמעון גלבץ על בורדייה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |