|
1. כפי שכבר הוזכר בתגובות, לפיגוע ברחוב אלנבי לא קדמה תקופת רגיעה, אלא רק מספר שבועות של סיכולים מוצלחים. הפלשתינאים ניסו בתקופה זו פיגועי ירי, הטמנת מטעני חבלה, שילוח מתאבדים לאוטובוסים וכן מכונית תופת שהכילה כחצי טון חומר-נפץ, שבמיקום מתאים, יכולה (אמורה?) היתה להביא להרג של מאות אזרחים. זאת, בתמיכת רוב "אזרחי" הצד השני.
2. סיבה אפשרית נוספת לתגובה התקיפה של ישראל על הפיגוע בקו 4 היא הצורך לקטוע באיבן כוונות פלשתינאיות לנצל את ידיהן הכבולות, באופן יחסי, של ישראל וארה"ב בתקופה זו, עקב המשבר העיראקי, כדי להגביר בה את הפגיעה כנגד האוכלוסיה היהודית בישראל, בין השאר, בעזרתו של סאדאם חוסיין. חשיבות מיוחדת יש לכך שישראל תראה שאינה חוששת מנקיטת צעדים בעייתיים מבחינה בינ"ל. שכן הלגיטימציה הבינ"ל היא כלי הטירור החשוב ביותר של הפלשתינאים עד כה. חשוב מאוד שהם יראו שישראל 'לא דופקת חשבון' ולא יוכלו להסתמך על הגבולות המשוערים של תגובות ישראל.
יש לכך חשיבות מיוחדת עם תחילת המתקפה האמריקאית, במקרה שתתלווה לכך מתקפה משולבת כנגד ישראל בצפון (חיזבאללה), במרכז (פלשתינאים) ובדרום (פלשתינאים). כדאי שערפאת יהיה תחת ידינו במקרה זה ושהוא ידע שישראל אינה חוששת "לנצל הזדמנות" כדי לחסלו, למרות התגובות האפשריות לכך בעולם.
אני תוהה מה קורה מתחת לפני השטח ביחסי ישראל-ארה"ב בעניין זה. הייתי רוצה להאמין שזה שונה ממה שמעליו, אך איני יודע.
|
|