 |
ליאור, ההשלכות של הלגליזציה (דה-פקטו ודה-יורה, כפי שציינת נכונה) במקומות מסוימים רחוקות מאוד מהחוויה הלא-נעימה לעתים שחווה על בשרו אדם המסתובב באזורים אלו.
ההשלכות האמיתיות הן גידול בהכנסות המדינה כתוצאה מהכנסות מסים, גידול בתיירות וברווחים לבעלי עסקים קטנים, מניעת בזבוז כמות עצומה של משאבים על ''מלחמה'' חסרת תוחלת וחסרת תועלת, הזרמת משאבים אלו לתחומים חיוניים באמת (השקעה מסיבית בחינוך נגד צריכת אלכוהול וסמים, השקעה מסיבית בהקמת מרכזי גמילה ומרכזי שימוש נקיים, פיתוח רפואי וכן הלאה), אי-גידול במספר המכורים לסמים ''קשים'', ביטול הפשיעה החמורה הקשורה בשימוש בסמים (כמובן שתמיד ישנם מקרים של התפרעות או וונדליזם הנובעים מהלגליזציה, אך סביר כי בלעדיה היו הרבה יותר פריצות, מעשי שוד, שידול לזנות, וכן הלאה), ביטול התווית ''פושע'' על כל מעשן ג'וינט תמים, הגדלת החירות האישית וביטול חקיקה פוגענית לשווא, ועוד ועוד ועוד.
אני חושב כי אין בינינו ויכוח על כך כי ההשפעות של שימוש במריחואנה ושאר חומרים משני-תודעה עלולות להיות הרסניות למרקם התרבותי והחברתי לאורך זמן, אך אני מאמין בכוחות החברתיים המאזנים, ובנתינת הזכות לכל אדם לבחור לעצמו את דרכו בחיים, ללא התערבותה הדכאנית של המדינה בענייני הפרט, כל עוד אין אותו פרט פוגע בזולתו.
המוח והגוף שלנו מתקשים להתמודד עם חומרים רבים, ואין צורך לפצוח כעת ברשימה נוספת. הנקודה היא שהתמונה שהצגת היא קודרת מאוד, ורחוקה מהמציאות הבנאלית.
בין היתר, אני לא חושב שניתן להסיק מכת החשישינים לגבי המציאות של ימינו. הנסיבות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות הינן שונות לחלוטין, ואין טעם לעשות אנלוגיות היסטוריות בלתי-מבוססות בנושא שכזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש