|
||||
|
||||
1. את תחושת קיומו של הכח העליון ניתן לחולל במעבדה: 2. התודעה המוסרית היא אחידה בהיבטים רבים שלה, האם לא יתכן שדווקא הדתות השונות הן האחראיות להבדלים ולא ההיפך? 3. גם בחברות דתיות יש שינוי מתמיד של הערכים, שינוי שהוא איטי יותר, אך קיים בבירור. נסי להשוות את היהדות או הנצרות כפי שהן מתקיימות כיום בארה"ב, על הערכים הנגזרים מהן עם אלו של המאה ה 17 באירופה. 4. לא חוכמה להמציא דתות שמחייבות את מאמיניהן להתרבות ללא גבולות ואז להשתמש בכך כנימוק נגד האתאיזם. אפשר לטעון שהדת מחוללת עוני ונפוצה בקרב טפשים ושעניים וטיפשים מתרבים יותר מעשירים וחכמים. |
|
||||
|
||||
אהבתי את ה Grand Organizing Design... |
|
||||
|
||||
1. אפשר במעבדה לחולל את תחושת הראיה, השמיעה, האהבה, ועוד . לכל תחושה יש נוירונים המעבירים אותה. זה לא אומר שהיא לא קיימת באמת. אפילו במאמר שהבאת, אומרים שאין להסיק מן הממצא הזה מסקנה לגבי קיומו או אי קיומו של האל. לדעתי, ממצא זה אומר שהחויה של קיומו של כוח עליון, היא דבר שישנו במציאות, ואינה המצאה אינטלקטואלית של מישהו. התפתחות כל חוש מעידה על קיומו של גירוי המזין את החוש המתפתח. יצור עם עיניים חי בסביבה עם קרני אור. יצור עם יכולת לשמוע צלילים חי בסביבה שיש בה גירויים קוליים. זה שיש במוח האדם אפשרות לחוות קיום של כוח עליון מעיד שיש גירוי המפעיל את המרכזים הללו (לפני שהמציאו את הגירוי במעבדה..). מהו לדעתך? 2. התודעות המוסריות בעולם שונות זו מזו במידה רבה. מכל מקום למה שתודעה מוסרית אחידה, (שמקורה בעצם גנטי, לפי הפרשנות שלך את קנט) "תמציא" דתות שונות? למה שתמציא דתות בכלל? 3. נכון שגם בחברות דתיות יש שינוי מתמיד של ערכים, שכמו שאמרת הוא איטי יותר. אפשר להשוות זאת לשינויים אבולוציונים בחברות ישנות, לעומת שינויים בחברות המיישבות מקומות חדשים. המשמעות של השינויים המהירים היא שהחברה עוד לא הגיעה לשיווי משקל בו המציאות הקיימת נובעת מההגדרות שלה עצמה, אלא שהיא עדיין במצב של "כובשת" שטחים חדשים, והמציאות הקיימת היא במידה רבה תוצאה של האינטראקציה שלה עם החברות הישנות הקיימות שם. המסקנה השייכת לעניינינו היא שזה שיש אנשים שהם בעלי מוסר ואתאיסטים, עדיין לא מעיד על כך שחברה אתאיסטית יכולה לבדה לגדל חברה מוסרית. 4. זה כן חוכמה. חוץ מזה היתרבות שלילית היא דבר שלילי אבולוציונית, ומראה שחברה הנוהגת כך, ללא אילוצים כלכליים, בעצם החליטה להתאבד. משהו דפוק ברצון החיים של החברה האתאיסטית. |
|
||||
|
||||
1. האם פיות/דרקונים/חד-קרן קיימים במציאות? האם החוויה של קיומם (על פי עדותם) מעידה על קיומם במציאות? מה לגבי אשליות אופטיות? 2. גנים זה לא אחד לאחד. יש השפעה של גירויים חיצוניים ועוד אלף ואחד סיבות. אגב, באותה מידה, למה להמציא דתות אליליות כשהמונותאיזם מונח בפתח? 3. נחכה ונראה. נדמה לי שיש לנו בעיה מעגלית כאן בשל הגדרת הפרדיקט "חברה מוסרית". אגב, מה יש לך לומר לגבי אגנוסטים? 4. לא ראיתי עדיין חברה שנכחדה בשל התרבות שלילית. כשלא ישארו אתאיסטים, תקראי לי. קראתי בספר שאחד מהקוראים הקבועים שגם חסידות גור בדרך להעלם - תקראי לי גם כשזה יקרה. |
|
||||
|
||||
עצם קיומן של אשליות אופטיות מעיד על כך שיש חוש ראיה ושיש גרויים אופטיים אמיתיים. כמובן שלאחר שיש את הכלים לראות, אפשר שיהיו גם אשליות אופטיות שתהינה כוזבות לחלוטין. אני לא טוענת שכל חוייה דתית היא התקשרות עם כוחות עליונים. אלא שעצם קיום החוש- האפשרות הפיזית לחוש חוויה דתית, מעיד על כך שיש גירוי אמיתי שגרם לזה להתפתח. אי אפשר לטעון שהאדם גם המציא את החלק במוח המאפשר לו לחוש את החוויה הדתית. 2. המונותאיזם לא ממש מונח בפתח. זה קצת מסובך בשבילי לענות לך על זה כי צריך להסביר מהו לדעתי מונותאיזם, ומה זה אלילות, ומהו החוש המוסרי ומהו הצורך לכוח עליון שיש באדם. קצת מאוחר לי בשביל זה. מצטערת. 3. תסביר מה זה "בעיה מעגלית בשל הגדרת הפרדיקט "חברה מוסרית" " 4. טוב, זה לא קורה כל יום בהסטוריה שחברות מחליטות להתאבד. כמה חברות עם התרבות שלילית אתה מכיר, וכמה זמן הן קיימות כך? |
|
||||
|
||||
1. הגירוי אינו בהכרח מעיד על קיום כוח עליון. הוא מעיד על קיומו של גירוי. לכן הבאתי גם את הדרקונים והפיות. ייתכן בהחלט שגירוי אחר גרם לתחושה המפורשת כחוויה דתית. 2. בהזדמנות. 3. רצית לבדוק האם חברה אתאיסטית יכולה לגדל חברה מוסרית, אבל כיצד נבחן האם חברה שנוצרה היא מוסרית? אנחנו הרי לא מצליחים אפילו להחליט מה מוסרי בעשרות דיונים באייל. 4. כמה חברות? בעיקר העולם המערבי. כמה זמן הן קיימות עם התרבות שלילית? עשרות שנים. האם הן אכן ימשיכו להימעט ויכחדו או שיגיעו לנקודת שיווי משקל? העתיד מי ישורנו? |
|
||||
|
||||
1.בשביל זה אתה צריך להניח שכל מין האדם נתן שם לא נכון לגרוי הזה, וקרא לו כח עליון על אף שהוא... מה? 3. לי יספיק שהחברה עצמה, בכלים שלה, תחשוב שהיא מוסרית. היא לא צריכה להוכיח זאת בכלים אובייקטיביים. 4. ובכן, זה לא מספיק כדי להגיע למסקנה שהן לא תכחדנה. אמנם העתיד מי ישורנו, אולם לפי הנתונים הקיימים היום, ואם לא יהיה מהפך בלתי צפוי, החברות הללו תתמוססנה אל תוך המהגרים הזרים הממלאים את הואקום שנוצר שם, אולי אפילו בטווח של עשרות השנים הבאות. |
|
||||
|
||||
1. הלא מובן, הלא ברור, המפחיד והמנחם. |
|
||||
|
||||
גם הדמיון וגם חוסר ההבנה הפחד והנחמה (אם הם בכלל שייכים לאיזור במוח החש בחוויה של הכוח העליון), הם דברים הקיימים באדם ולא מחוצה לו. הם לא יכולים ליצור את עצמם. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין אותך נכון, את טוענת בפשטות את הטענה האמונית שכל דבר שקיים באדם (ובטח בעולם בכלל) היה חייב להיברא ע''י איזה כוח עליון. על זה בטח שאין טעם להתווכח. צדיקה באמונתה תחיה. |
|
||||
|
||||
לא זו לא הטענה שלי. מה שאני טוענת הוא שאם יש לנו יכולת פיזיולוגית לחוש משהו, הרי שהיה צריך להיות גירוי חיצוני כלשהו שאפשר לחוש הזה להתפתח. לא נראה לי הגיוני שיתפתח חוש ללא תלות במציאות חיצונית שחוש זה יכול להתייחס אליה. |
|
||||
|
||||
1. אפשר. הראיות לקיום הראיה, השמיעה וכו' קיימות גם מחוץ למעבדה, לאומת הראיות לקיום אלים כאלו ואחרים. 2. אני לא פירשנתי את קאנט. לא סובל אותו. 3. בואי נדון בזה שוב עוד 500 שנה, כרגע אין לי יכולת להתווכח עם ההיפותזה שלך ובכלל אני לא מכיר הרבה חברות אתאיסטיות (ואם הייתי מכיר, הייתי מעתיק לתוכן את מקום מגורי) 4. כלומר החברה ההודית והאפריקאית נעלות אבולוציונית על האירופאית? על היפאנית? |
|
||||
|
||||
1. לא הבנתי. 2. מצטערת זה הקריבו שהביא אותו. 3. בסדר. 4. יכול להיות. אם בעוד מאתיים שנה יהיו פי אלף יותר הודים מיפנים, וההודים נניח יהגרו בהמוניהם ליפן וימלאו אותה, אז כן, הם נעלים אבולוציונית על היפנים. ולא משנה כלל כמה חכמים ומפותחים הם היפנים. |
|
||||
|
||||
4. השימוש שלכם במושג "נעלה אבולוציונית", נראה לי שגוי מעיקרו. לדעתי אתם מנסים לערבב מין בשאינו מינו. האם בעל חיים ששומר על הגנום שלו יציב במשך מליוני שנים אבל יש ממנו מספר מוגבל של פרטים (1000 למשל) הוא "נחות אבולוציונית"? |
|
||||
|
||||
אתה צודק. לא צריך להשתמש במושג נעלה אבולוציונית אלא בעל כושר השרדות גבוה יותר. חברות עם התרבות שלילית- כושר ההשרדות שלהן נמוך. |
|
||||
|
||||
מה לגבי חברה עם התרבות חיובית עד שהיא מחסלת את כל המשאבים העומדים לרשותה? |
|
||||
|
||||
חברה כזאת מתחילה לכלות את עצמה, עד שהיא חוזרת לשיווי משקל עם משאביה. אולם זה לא רלוונטי (עדיין) לאיזור ה''מערבי'' של כדור הארץ- ודווקא שם יש התרבות השלילית. |
|
||||
|
||||
ואגב, מתבקש, האם המוסלמים, הנוצרים, ההינדים וכו' "נעלים אבולוציונית" על היהודים? |
|
||||
|
||||
לא. פשוט משום שהיהודים שורדים יותר מכולם עד עכשיו, ולא נראה לי שהם מתכוונים להעלם. יש להם מנגנונים השומרים על זהותם גם כאשר הם מיעוט, מה שלא נכון לגבי רוב התרבויות בעולם. אם יהיו פי אלף יותר הודים מיפנים ביפן לא נראה לי שהיפניות תשרוד. בודאי לא במנטליות מערבית שהיפנים מאמצים במידה זו או אחרת. |
|
||||
|
||||
כבר הינו בסיפור הזה היהודים לא שורדים יותר מכולם בפעם המיליארד פלוס הסינים שורדים יותר מכולם, והם כנראה פתחו מכניזים תרבותי מופלא שלא מאפשר לאף תרבות במרחב הסיני להתפתח ולהשיג הגמוניה. מנגנון זה גם הוא יחודי למול רוב התרבויות. בעולם.והעתיקות של התרבות הסינית עולה על זו היהודית (נניח אין לי ממש מושג). מדוע את מיחסת משמעות נעלה למכניזים התרבותי היהודי ולא מיחסת אותה משמעות נעלה למנגנון התרבותי הסיני (שהוא כנראה מוצלח יותר אבולוציונית יש הוכחות מספריות) האם המוסר הסיני עולה ברמתו על המוסר היהודי בשל הצלחתו האבולוציונית וסתם הערה התרבות ההינדואיסטית היתה במשך מאות שנים תחת הגמוניה של תרבות מוסלמית בצפון תת היבשת ההודית ועוד מאות שנים תחת קולוניאליזים בריטי-נוצרי בכל תת היבשת. היא התאוששה במספרים מדהימים מה זה אומר על המוסר ההודי מול זה היהודי? |
|
||||
|
||||
באמת כבר היינו כאן הסינים שורדים הרבה שנים וזה בהחלט מעיד על כך שלתרבות שלהם יש מותאמות גבוהה לחיים בעולמינו. מצד שני -אם מדברים על מותאמות ''אבולוציונית'' בלבד, אין ספק שהסינים לא אותגרו באופן קשה על ידי תרבויות אחרות במהלך דורות רבים, מסיבות גאוגרפיות. עם פריצת הקומוניזם שכבש בסערה את סין, ועם התמוטטותו האיטית, והחשיפה לתרבות המערבית - יש בשנים האחרונות זעזועים גדולים בחברה הסינית, ונשאר רק לחכות עוד כמה עשרות - מאות שנים כדי לבחון מה ישאר מהתרבות הסינית לאחר האיתגור הזה. הקריטריון האבולוציוני לשפוט מערכת מוסרית הוא תנאי הכרחי, אולם לא תנאי מספיק, כדי לומר שמערכת מוסרית מסויימת היא אמת. כדי שניתן יהיה להתייחס למערכת מוסרית כרלוונטית בכלל לעולם הזה, צריך לבדוק את ההשרדות שלה. מערכות לא השרדותיות הן בעצם לא קיימות. אחר כך צריך גם להתייחס לתוכן. אגב, למה אתה מרחיק לסינים, גם הנוצרים הם קצת יותר מהיהודים, ויש שמועות שגם המוסלמים עולים עלינו במספרם. אלא שההשרדות בהחלט אינה קריטריון היחיד מבחינתי. |
|
||||
|
||||
על אותו משקל התרבות היהודית לא התמודדה באלפים השנה האחרונות עם ריבונות מדינית ולא פיתחה מותאמות אבולוציונית לקיום ריבוני ,הריבונות המדינית יצרה זעזועים רבים במרקם התרבות היהודית, מי יודע אם בעוד כמה עשרות מאות שנים היא תשרוד? יש בכלל אפשרות לנבא משהו מתוך התפיסה האבולוציונית הזו. ובחזרה לשאלת המפתח אם שרידות ומותאמות אבולוציונית איננה פתרון מספק, מהו המדד האוביקטיבי המספק שדרכו לאמת את התודעה המוסרית.מול המציאות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, ההתמודדות של היהדות עם ריבונות מדינית היא ממש חדשה, ותצריך הרבה יצירתיות של התרבות היהודית על מנת להתמודד עם האתגרים החדשים. אני מאמינה ומקווה שהיא תעמוד באתגר הכביר הזה. כמו שכתבתי קודם, מותאמות אבולוציונית היא תנאי הכרחי לקיום פשוט. זה לא קל ליצור מערכת מוסרית שלוקחת בחשבון את כל האספקטים של מין האדם וגם יוצרת מנגנונים של העברה אוטנטית של מערכת המוסר מדור לדור. עיין ערך הקומוניזם. ואצלנו בקטן, עיין ערך הקיבוצים. אין לי את ''הקריטריון'' האבסולוטי והאובייקטיבי לאמת שיתקבל על דעת אחרים באופן מתמטי. מצטערת. אדם שמחפש את האמת יש לו בתוכו את התחושה של מהי האמת שהוא מחפש. ומה שהוא צריך זה לא להתעצל ולחפש ולברר אותה. |
|
||||
|
||||
אני עוקב אחרי הדיון ולא מצליח להבין. למה הקריטריון האבולוציוני הוא תנאי לשיפוט של מערכת מוסרית? אני מבין, שכמו שכתבת בדיון אחר, תורת-מוסר צריכה להתאים למציאות. אבל מכאן ועד שרידות והתפשטות כקריטריון? |
|
||||
|
||||
הקריטריון של השרדות המערכת המוסרי הוא לא קריטריון ל*שיפוט* המערכת אלא פשוט תנאי לקיומה. כאשר מערכת מוסרית מסויימת "מתחילה את חייה" אין בטווח חיי אדם כדי לראות את עמידותה לאורך זמן, ואז כדאי להשתמש במגמות המסתמנות לגבי שרידותה, כדי לדעת האם היא בכלל תשרוד או תהפוך תוך כך וכך שנים לבלתי רלוונטית. בכך אמנם יש מימד מסויים של שיפוט לגבי המערכת המוסרית הנידונה, אולם על פניו הוא אינו ערכי. (לדעתי יש משמעות ערכית עמוקה לכך שמערכת מוסרית מסויימת אינה מאפשרת השרדות, אולם אין צורך להכנס לזה. מספיק שאי ההשרדות הופך אותה לבילתי רלוונטית.) |
|
||||
|
||||
אני מסכים. אבל למה לחשוב שהמודל האבולוציוני, שהוא מודל במדעי-החי, מתאים לרעיונות או לתורות-מוסר? זאת נראית לי קפיצה גדולה ולא מנומקת. |
|
||||
|
||||
כיון שנושאי הרעיונות ותורות המוסר שייכים לממלכת החי והמודל הזה תקף לגביהם, אפשר להתייחס למוסר של בני האדם כאל ''תכונה'' שיש להם. ''תכונה'' זו לפעמים נותנת להם יתרון השרדותי ולפעמים להיפך. ככל שהתורה המוסרית מתאימה יותר לאופי האנושי ולמציאות הסובבת, סביר שהיא תתן למחזיקים בה, וכתוצאה מכך לה עצמה, יתרונות השרדותיים, ולהיפך. תורה מוסרית שאינה ''משרידה'' את מאמיניה אינה רלוונטית. כמו שלא רלוונטי ללמד את העקרונות המוסריים הצימחוניים את האריות. |
|
||||
|
||||
אבל לא מדובר על הישרדות בני-האדם נושאי הרעיונות. הם שורדים בכל מקרה, גם אם הם נוטשים את תורת המוסר בה החזיקו (אם כבר, מוסר עשוי להפריע להישרדותו של היחיד – ראי את תוכן המאמר שאנחנו נמצאים בו). מדובר על הישרדות של רעיונות, או על הישרדות של חברות אנושיות. מי אמר שרעיונות או חברות כפופים לחוקי האבולוציה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן, ממטיקה היא אפשרות. אני דווקא חשבתי על משהו אחר כשכתבתי את התגובה. ככל שאני לומד יותר יש לי הרגשה שרעיונות לא "מתים"; שיש מספר מוגבל של רעיונות בסיסיים שלובשים ופושטים צורות וגוונים שונים במהלך ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
ברור שאין מדובר כאן באבולוציה במשמעות הביולוגית חומרית שלה. (ואגב, בני אדם לא שורדים בכל מקרה...) תורה מוסרית אינה רעיונות מעופפים באוויר, ואין היא קיימת ללא אנשים אשר מקיימים אותם. כלומר, אמנם הרעיונות יכולים להשאר בכתובים, אולם מבחינתי זה לא נחשב מערכת מוסרית קיימת, אלא אם תהיה קבוצת אנשים שתחליט לאמץ מערכת זו כדרך חיים. יש הבדלים גדולים בין תכונות גנטיות ובין דרך החיים המוסרית. בין השאר, שרעיונות מוסריים יכולים להתפשט הוריזונטלית ולא רק ורטיקלית (כלומר אנשים יכולים להצטרף או לעזוב דרכים מוסריות, ולא רק להוולד ולמות לתוכן). אולם זה לא משנה את העובדה הבסיסית שככל שהאנשים הנושאים ערכים מוסריים מסויימים יכולים להתקיים טוב יותר להתרבות, ולהעביר את המסר לדורות הבאים (חינוך), או לסביבה (מיסיונריות), כך, בהגדרה, שרידותה של המערכת המוסרית טובה יותר. כמו כן, ככל שעקרונותיה יכולים לעמוד מול עקרונות מוסריים חדשים, אשר מאתגרים אותה חדשות לבקרים, בין אם על ידי הסתגרות מפניהם (השיטה החרדית למשל), ובין על ידי התמודדות אתם, כך שרידות המערכת גבוהה יותר. כל מה שכתבתי כאן הוא הסקת מסקנות פשוטה ללא צורך בהפעלת ''חוקים'' שרירותיים. בדיקת שרידותה של מערכת ערכית היא לפעמים עניין של מספר שנים - (המערכת הנאצית למשל), לפעמים עשרות שנים (המערכת הקומוניסטית למשל) ולפעמים מאות ואלפי שנים (כגון התרבויות האליליות הקדומות). זהו, אני מקווה שהמסר שלי ברור. אם נראה לך שיש כשל מחשבתי בניתוח הזה, אז אשמח להתייחס אליו ספציפית. |
|
||||
|
||||
"החויה של קיומו של כוח עליון, היא דבר שישנו במציאות, ואינה המצאה אינטלקטואלית של מישהו" - כמובן ש*החויה* קיימת, אף אחד לא חושד במיליארדי המאמינים שהם מעמידים פנים. כפי שע"ב כבר ציין, גם חווית האמונה בפיות, אסטרולוגיה, קריסטלים וקריאה בקפה היא אותנטית מעל לכל ספק סביר. איזה גירוי חיצוני יצר את כל אלה? אם, כדברייך, האפשרות לחוויה הזאת חייבת להיות מעוגנת באיזה "גירוי המפעיל את המרכזים הללו", אזי גם החויה החוץ-גופית כנראה אינה רק חויה אלא ביטוי למשהו אמיתי שמתרחש בפועל, כי מסתבר שגם אותה ניתן ליצור במעבדה: http://www.nature.com/nsu/020916/020916-8.html התיזה הנגדית היא שהנטיה להאמין בדברים מיסטיים היא תוצר לואי של מנגנונים אחרים במוח, למשל הרצון לגלות תבניות (patterns), האינטואיציה הגרועה לחישובי היסתברות וגם היתרונות הפסיכולוגיים שאמונה כזאת נותנת. |
|
||||
|
||||
1. הטסט האמיתי יהיה אם יגרו את האיזור הרלוונטי, והחולה יתאר נאמנה פרטים שאפשר לראותם רק מהזווית הספציפית הזאת (למעלה, ליד התקרה). בבי"ח בסאות'האמפטון נערך בשנים האחרונות ניסוי כזה- קורות נתלו מתחת לתקרה, ועליהן הונחו חפצים. איש מצוות ההחיאה לא יודע מה הם אותם חפצים. לא ידוע לי עדיין מה הן התוצאות, אם בכלל. 2. שים לב, שבמצבי מוות קליני, המוניטור מראה אפס פעילות מוחית, ועדיין המוחיאים מתארים דברים שראו ושמעו בעודם "מתים". 3. בגליון דצמבר 2001 של www.lancet.com* יש תיאור של מחקר שנערך בעשרה בתי חולים בהולנד, במשך שמונה שנים. NDE in survivors of cardiac arrest מאת Pim Van Lommel et alהמאמר מחזיק דפים רבים. לענייננו, כדאי לשים לב לקטע הבא: During the pilot phase in one of the hospitals, a coronary יש כאן, על פניו, מסירת מידע מדוייק שנקלט בעת תרדמת.care-unit nurse reported a veridical out-of-body experience- of a resuscitated patient: "During a night shift an ambulance brings in a 44-year-old cyanotic, comatose man into the coronary care unit. He had been found about an hour before in a meadow by passers-by. After admission, he receives artificial respiration without intubation, while heart massage and defibrillation are also applied. When we want to intubate the patient, he turns out to have dentures in his mouth. I remove these upper dentures and put them onto the 'crash car'. Meanwhile, we continue extensive CPR. After about an hour and a half the patient has sufficient heart rhythm and blood pressure, but he is still ventilated and intubated, and he is still comatose. He is transferred to the intensive care unit to continue the necessary artificial respiration. Only after more than a week do I meet again with the patient, who is by now back on the cardiac ward. I distribute his medication. The moment he sees me he says: 'Oh, that nurse knows where my dentures are'. I am very surprised. Then he elucidates: 'Yes, you were there when I was brought into hospital and you took my dentures out of my mouth and put them onto that car, it had all these bottles on it and there was this sliding drawer underneath and there you put my teeth.' I was especially amazed because I remembered this happening while the man was in deep coma and in the process of CPR. When I asked further, it appeared the man had seen himself lying in bed, that he had perceived from above how nurses and doctors had been busy with CPR. He was also able to describe correctly and in detail the small room in which he had been resuscitated as well as the appearance of those present like myself. At the time that he observed the situation he had been very much afraid that we would stop CPR and that he would die. And it is true that we had been very negative about the patient's prognosis due to his very poor medical condition when admitted. The patient tells me that he desperately and unsuccessfully tried to make it clear to us that he was still alive and that we should continue CPR. He is deeply impressed by his experience and says he is no longer afraid of death. 4 weeks later he left hospital as a healthy man." שאלתי על כך את יובל רבינוביץ', וזו היתה תשובתו: הוא כמובן צודק בהסתיגויותיו, אבל יש הצטברות כ"כ גדולה של מקרים כאלה (של מסירת פרטים נכונים), שלמרות שאינם עומדים בתנאי ניסוי מדעי, מתחיל כבר (לדעתי) להיות יותר קל להסביר אותם כקיום תודעה חוצגופית, מאשר בהסברים האלטרנטיביים שניתנו עד כה. *צריך להירשם, וזה חינם. |
|
||||
|
||||
הכסף מדבר. יש פרס של מליון דולר שמחכה לראשון שיוכיח ראיה חוץ גופית מהסוג שאת מתארת (קרן פגאסוס של ג'ימס ראנדי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |