בתשובה לאסף עמית, 24/09/02 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי את תגובתך בעיון, ואני מוצא אותה מטרידה בגלל מה שאין בה: הכרה מסויימת בלגיטימיות של דעות הצד השני. ומכיוון שזה כבר אינו דיון אלא מטא-דיון מזה מספר תגובות (מיץ פטל יהיה גאה בנו!) לא חיפשתי את אותה הכרה בלגיטימיות כדי לצבור נקודות בדיון המת, אלא כדי לברר את מהות התקשורת האפשרית בין הצדדים. אם אתה לא רואה בבירור הזה מטרה חיובית אני מזמין אותך לעשות זאת כעת, ולו רק בגלל האפשרות שהוא עשוי לשפר את יכולתך האישית להשפיע. לכן: על-פי תגובתך, אין מסכימים עם ניסויים בבעלי חיים אלא מתוך ציניות, רוע לב, אינטרסים זרים, דת, שמרנות או השפעתם של אלה הפועלים מכל אחד מהמניעים הנ"ל (פיספסתי משהו?). האם לא ייתכן, לדעתך, שיש מן התומכים בניסויים בבעלי חיים, במידה זו או אחרת, המחזיקים בדעתם מתוך בחינה כנה של הידוע להם ו/או לך ומתוך רצון אותנטי לשפר את חייהם של בני האדם? בנוסף, האם לא ייתכן שבין אלה המוצאים את האינטרס האנושי נעלה יותר מן האינטרס הכללי של בעלי החיים כולם מצויים כאלה המחזיקים בדעתם *שלא* מתוך ציניות, רוע לב, אינטרסים זרים, דת או שמרנות? אם לא, מה מביא אותך למסקנה הזו? עד שתוכל לענות, אתייחס פרטנית לחוסר השלמות שאני מוצא בהבנתך את דבריהם של תומכי הניסויים באייל כפי שאני רואה אותה משתקפת בתגובתך האחרונה. 4. אם הבנתי נכון את גלעד, הוא ניסה להסביר מדוע הטענה שלתומכי הניסויים לא אכפת היא אשלייה. אני לא חושב שהוא ניסה לבוא בטענות למתנגדים על כך שהם משתמשים בתמונות. אתה לא חושב ששימוש בחולים הוא לגיטימי? אני חושב שהוא לגיטימי באותה מידה, פשוט אפקטיבי פחות מהסיבות שגלעד ציין. הייתי שמח לקרוא את התייחסותך העניינית לכך. בנושא הצביעות של טענות נגד שימוש בתמונות ומידע אני מסכים איתך לחלוטין. 2. ההתייחסות לבעלי חיים כבעלי זכויות פחותות מהאדם, או חסרי זכויות, היא לא טכניקת התדיינות, היא נקודת המוצא של אותם אנשים אותם אתה מנסה לשכנע! וגם אין שום דבר מיוחד בנקודת המוצא הזו – עבור מי שמאמין שבעלי חיים הם חסרי זכויות, המשחק מכור לטובת ניסויים לא פחות מאשר הוא מכור נגד ניסויים עבור מי שמאמין שלבני אדם ולחיות זכויות שוות. 5. הייתי אומר שהסיבה שהיותה של סוגנות אפלייה שרירותית סמויה מרוב האנשים היא פשוט בגלל שהיא כל-כך מובנת מאליה. אבל נראה לי שהפרשנות הטריוויאלית של תגובתך תמצא שהיא מאשימה את גלעד (ובעצם את כולנו) בכך שהוא אטום וחסר רגשות. גם על איש KKK לא הייתי אומר זאת, אפילו אם יש לו פחות קליינטים מוסריים. אם כבר, הייתי אומר שגלעד אומר בצורה כמעט מפורשת בציטוט הזה שהאפלייה הזו שרירותית. 3. טוב, כאן אני מסכים אתך. 1. אין לא בתגובה שלי ולא בציטוט שלך מתוך תגובתו של שכ"ג (אותה לא קראתי בשלמותה) טענה למשחק סכום אפס. מי שבאמת מוטרד משלומו ומשלום יקיריו עשוי בהחלט גם לתמוך בהשמדת ערים אנושיות שלמות (ראה דיונים באייל על הסכסוך באזורנו), ולא "רק" מספרים גדולים של בעלי חיים שאינם אדם. ועדיין הרצון לשימור עצמי שלהם ושלי אנושי וטבעי לא פחות מהאמפתיה שלך. כל עוד קיימת האמונה באפשרות שניסויים בבעלי חיים, ולא משנה עד כמה אכזריים, תורמים משהו, ולא משנה עד כמה מעט, לשימור העצמי של בני אדם, יהיו כאלה שיתמכו בהם ויתווכחו איתך על בסיס זה כשתנסה לשכנע אותם לשנות את דעתם. האם אתה מוכן להכיר בלגיטימיות של הרגש הזה בהקשר של ניסויים בבעלי חיים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת אנטרים פה ושם יעשו פלאים להנאה שלי מקריאת הודעותיך. אה, ואתה מתבלבל קצת ביני לבין עוזי ו. פה ושם גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין מסכימים עם ניסויים בבעלי חיים אלא מתוך ציניות, רוע לב, אינטרסים זרים, דת, שמרנות או השפעתם של אלה הפועלים מכל אחד מהמניעים הנ"ל", אם נצא מנקודת הנחה שניסויים בבעלי חיים אינם מוסריים (וזו נקודת ההנחה של רוב המתנגדים לניסויים, ובטח, נקודת ההנחה של אסף עמית), ואם נזכור שרוע הוא אי מוסריות, הרי ברור שמי שתומך בניסויים מסכים מתוך רוע (לב?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין "רוע" (כי אתה מתנגש עם המוסר שלי) לבין "רוע" (כי אתה מתנגש עם המוסר של עצמך) לבין "רוע" (כי אתה מתנגש עם החלק של המוסר שמוסכם על כולנו). כשעדי כותב ""אין מסכימים עם ניסויים בבעלי חיים אלא מתוך ...רוע לב ...", הוא מתמצת את הטענה של אסף, שהתיימר (כביכול) לייחס רוע במשמעות השלישית, בעוד שלמעשה הוא מתכוון למשמעות הראשונה. אתה מסביר שזה בסדר (לפי המשמעות הראשונה), אלא שהבעיה בעינה עומדת: המשמעות הרגילה היא דוקא השלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אני ייחסתי למישהו רוע? אתם בטוחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לעוזי ולאלמוני, אבל בעצם ''רוע לב'' היא ניסוח מחדש שלי לתיאור הארוך יותר שלך ''שונאים בעלי-חיים שנאה פתולוגית שמקורה לא ברור''. כלומר (זו היתה הבנתי), לא סתירה עם מוסר כלשהו, אלא פשוט רצון להזיק שאין סיבה פילוסופית או מעשית מאחוריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה גם לך, אבל כתבתי שנאה והתכוונתי לשנאה. לא לרוע לב, לא לרצון להזיק, פשוט לשנאה. שנאה שקשה אולי להסביר במלים אבל רואים אותה בעיניים של מי שמופיע למשל לכל הדיונים בכנסת שקשורים באופן כזה או אחר לבעלי חיים (ולא משנה אם מדובר בסעיפים בחוק הכלבים, בתקנות משרד החקלאות לנושא השמדת בעלי-חיים, בחקיקה בנושא ניסויים בבעלי-חיים או בדיון על סמכויות הווטרינרים הרשותיים להחרים חיות מחמד), ותמיד תמיד צועק שהוא לא מבין למה בכלל מתעסקים בדברים האלה בכנסת ומה פתאום מבזבזים זמן יקר על בעלי-חיים ומי אמר שלבעלי-חיים יש בכלל זכויות ואיך זה שמעיזים לפגוע בפרנסה של אנשים טובים (מפטמי האווזים, למשל) רק בשביל כמה ברווזים מטומטמים וכו' כו'. בכל דיון הוא נעמד, צועק ודופק על השולחן, מאדים וכועס ומתלהט עד שלפעמים נראה שהוא ממש על סף התקף לב מרוב התרגשות. כמה שלא ניסיתי למצוא לזה הסברים יותר הגיוניים, המסקנה היחידה שלי היא שהאיש הזה פשוט שונא את כל בעלי-החיים שנאה פתולוגית עמוקה שמקורה אינו ברור לי. אחרי הכל, בעלי-חיים הם המכנה המשותף היחיד בכל הדיונים הללו, בעוד הצד שאותו איש כביכול מייצג בצעקותיו הוא כל פעם גורם אחר לגמרי. זו, כמובן, רק דוגמא מקרית ומוכרת שעלתה לי ראשונה לראש כשחשבתי על עניין השנאה. יש עוד אנשים שבפירוש שונאים בעלי-חיים, את כולם עד האחרון שבהם או לפחות מינים שלמים מהם. אולי זה משום שפרט מסוים מאותו מין נשך פעם את דודתם האהובה, אולי משום שגם הם מרגישים שהחיים הם באמת משחק סכום אפס שבו כל דבר טוב שעשוי לקרות לבעל-חיים כלשהו יקרה על חשבונם, ואולי זה כי לא קיבלו מספיק חמצן בלידתם. אני לא יודע מה המקור לשנאה הזאת, אבל לצערי אני מכיר את התופעה היטב. כפי שכבר כתבתי, אנשים כאלה מהווים לדעתי *מיעוט* מבין אלה הפועלים בצורה אקטיבית נגד הארגונים להגנה על בעלי-חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, התנצלותי על חוסר ההבנה ותודה על ההבהרה. אנא החלף כל "רוע לב" בתגובתי המקורית ב"שנאה". אגב, אני יכול לתאר לעצמי סיבות רבות שאינן שנאה להגיב בחריפות ועויינות כפי שתיארת, אבל מאחר ואתה השקעת בכך זמן מחשבה רב ואתה מכיר את הנפשות הפועלות ואת המצבים הרלוונטיים ואני לא, אני מקבל את פרשנותך כעובדה. וגם אין צורך להתנצל על הרטוריקה החדה )"מהווים לדעתי *מיעוט*"(: ברור לי לחלוטין שבכל קבוצה ישנם כאלה המונעים על-ידי שנאה והם אינם מעידים על הכלל. מה שהציק לי היתה דווקא הכללה אחרת, העולה מציון חמש הסיבות לתמיכה בבעלי חיים על-פי תגובתך. מכיוון שלכך עדיין לא התייחסת אשאל שוב: האם אתה באמת מאמין בכנות שכל תמיכה בניסויים בבעלי חיים נובעת בהכרח במקורה מאינטרסים אישיים זרים, שנאה, ציניות, דת או שמרנות? אם כן, אילו מהסיבות, היית אומר, מניעות אותי? העניין מטריד אותי כי מצד אחד אין לי אינטרסים אישיים זרים שאני מודע אליהם, אני אתאיסט, אוהב בע"ח במידה סבירה ובעל דעות בלתי מקובלות במספר נושאים, ומצד שני חשוב לי מאוד לא להיות ציני והיה לי עד עכשיו הרושם שהצלחתי בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שכחת שבמקור חילקתי את המשתתפים לשתי קבוצות, ואליהן נוספה הבוקר קבוצה שלישית שבהקשר שלה נכתבו כל אותן סיבות אפשריות שהזכרת. הקבוצה השניה, להזכירך, מורכבת בעיקרה מאנשים שלא מאד אכפת להם מכל הנושא הזה, ולדעתי אתה שייך אליה משום שלפי עדותך אינך משקיע זמן רב ומאמץ בפעילות הקשורה לבעלי-חיים. הנחות העבודה של חברי הקבוצה השניה (שלכם) לא מבוססות על לימוד מעמיק של הנושא אלא על ''אמיתות מקובלות'', והם (אתם) משתתפים בדיונים על ניסויים בבעלי-חיים מאותן סיבות שהם (אתם) משתתפים בדיונים על עשרות נושאים אחרים שגם הם לא ממש בנפש(כ)ם. מובן שאת חברי הקבוצה הזאת אינני מאשים בכך שהם בעלי עניין, שונאי חיות מושבעים או שאר המאפיינים האפשריים שציינתי עבור חברי הקבוצה השלישית. מערכת החינוך והקניית הערכים המקובלת שלנו מטמיעה בנו מגיל צעיר תפיסת עולם סוגנית כמעט בכל מקום בו מוזכרים בעלי-חיים שאינם אדם. אין זה פלא שמי שלא השקיע בנושא הזה זמן ומאמץ (ואז היה עובר, לשיטתי, לקבוצה הראשונה או השלישית) מחזיק גם הוא בתפיסת עולם סוגנית המכשירה גרימת סבל לבעלי-חיים וניצולם כאשר יש בכך תועלת כלשהי (ולו הקטנה ביותר) לאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהניתוח הזה הוא פשטני, ועושה עוול לחלק נכבד מחברי הקבוצה השניה (אלו שלא השקיעו "זמן רב ומאמץ בפעילות הקשורה לבעלי-חיים") והשלישית. אני חושב שיש לי מספיק מידע כדי לקבוע את דעתי בעניין, ולכן איני רואה סיבה להשקיע בנושא זמן ומאמץ חריגים (מעבר לדיון הזה, שהוא אינטנסיבי מספיק לטעמי). לו הייתי מחליט להתמקצע בכיוון הזה, הייתי כנראה נעשה ביולוג או רופא1. אבל גם לולא זה, כן "מאד אכפת לי מהנושא". אני מגן על המצב הקיים. זו עבודה קלה יותר, ואפשר לעשות אותה גם בלי לרדת לפרטים. אבל יכול להיות "אכפת" בשני הכיוונים. 1 לא סביר במיוחד, אבל נראה לי סביר יותר משהייתי הופך לבעל חוות עגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין באמת מספר פירושים למושג רוע, הרי בעולם מוסרי אבסולוטי (ואסף עמית, גם אם לא יצהיר על כך 1, הוא בהחלט אבסולוטיסט) המוסר שלי הוא המוסר של עצמך (ומכאן שתי הפירושים הראשונים משתווים), וקיומם של חלקים במוסר שלא מוסכמים על כולנו נובעת רק מכך שלא כולנו מקבלים את המוסר (היחיד והמוחלט), אבל לא משנה את הרוע (אי ידיעת המוסר אינה פוטרת מעולו של המוסר, ועל אחת כמה וכמה, אי קבלת המוסר) ולכן גם הפירוש השלישי הוא לא לרוע (אולי ללא חוקי, אולי ללא מנומס, אבל לא לרוע). ------------------------ 1 ואם הוא לא יודה בכך, הרי סביר שזה מסיבות של יחסי ציבור2 3. 2 או שממש לא הבנתי את מה שהוא כותב. 3 מה גם שמדובר יחסי ציבור רעים (לדעתי), למרות הפופולריות של הרלטיויסטים בדיוני המוסר באייל, הם עדיין במיעוט 4, באייל, ובציבור. 4 מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בקשר להערות הרגל 3 ו 4, אנשים שחושבים על מוסר הם בכלל במיעוט מוחלט בציבור (ויש שיטענו זאת על אנשים חושבים ככלל...), אבל מהתרשמותי, מתוך אנשים אלה, דווקא לרלטוויסטים יש עדנה מסויימת בעשור האחרון, אך לצערי זה בעיקר בגלל הפוסט מודרניזם הפושה באקדמיה (אני, אגב, ממש לא פוסט מודרניסט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אדם שעובר ליד חנות תכשיטים ומתלבט האם לשדוד אותה שייך לאנשים שחושבים על המוסר. כל אדם 1 שרואה אישה מושכת וחושב על לאנוס אותה שייך לאנשים החושבים על המוסר. כל אדם שרואה זקנה/ עיוור רוצים לחצות את הכביש ושוקל האם לעזור להם שייך לאנשים החושבים על המוסר. אתה בטח מתכוון לאנשים שמדברים על המוסר, וגם אז, אתה במיעוט (רק אם תוציא את כוהני הדת, אולי תעבור לרוב, אבל לפי אותו הגיון, למה לא להוציא את הפוסטים, הרי היכולת הלוגית שלהם שוות ערך). ------------- 1 טוב, גבר בגיל המתאים, בעל הנטיות הנכונות, והיכולת הפיזית. עדיין מספיק אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, האנשים הללו לא חושבים *על* המוסר, הם משתמשים במוסר. אבל אתה צודק, לא חשבתי על כוהני הדת. (אגב, מה עם איזה ניק יותר מזוהה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשיבה היא הפעולה שנעשית לפני השימוש, יש כאלה שלא חושבים וישר פועלים (כשאני, לדוגמא, רואה חנות תכשיטים, אני בד''כ לא חושב לשדוד אותה, אני לא שודד אותה באופן די אוטומטי). הניק שלי עצבן יותר מדי אנשים, ולכן יצא לחופשה זמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לנחש שאתה סמיילי עם הגהה קפדנית על א' וע'? (יש לי דוא"ל, אם אתה מעדיף. או שכלל לא, מן הסתם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם בעלי מוסר אבסולוטי יאלצו להרכין ראש בפני המציאות: כשאני אומר "רוע", אין שום סיבה לחשוב שכל הקוראים חושבים על אותו הדבר. אז יש הרבה פירושים למושג רוע (ואולי רק אחד מהם מתאים למוסר האבסולוטי של כל אחד (כמובן מאליו, יש הרבה "מוסר אבסולוטי" - תלוי מי משתמש במונח הזה)). 2. ולכן, המוסר "שלי" ו"שלך" ו"החלק שכולם מודים בו" הם מונחים שונים, גם אם המוסר "שלי" הוא "נכון" ושלך לא. לכל היותר, האבסולוטיסט יוכל לקרוא להגדרה הראשונה "רע באמת" - ועדיין הוא יצטרך להכיר בכך שאנשים אחרים מבינים את המושג אחרת (גם אם הם "טועים"). 3. נזכיר, אם יש צורך, שהדיון הזה אינו קשור להודעתו המקורית של עדי (שתמצתה הודעה של אסף עמית), שכן הוא הבהיר שניסוחו היה מקוצר ולא מדויק. 4. לגבי 1 שלך, ("ואם אסף לא יודה בכך" שהוא אבסולוטיסט) הייתי הולך על 2; מגיע לו יותר קרדיט מ"סיבות של יחסי ציבור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני יודע מה זה אבסולוטיסט, אבל אם זה אומר מה שאני חושב שזה אומר, אז אני דווקא כן מודה שאני כזה. אני גם לא מבין מדוע עלי להתבייש או להסתיר את העובדה שיש לי תפיסת מוסר שאני חושב שהיא נכונה יותר וטובה יותר מכל תפיסה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 + 2. כמו שכשאני כותב "התפוז כתום", או "התפוז כתום באמת", אני מתכוון לאותו הדבר, גם כשאכתוב "המעשה רע" אתכוון ל"המעשה רע באמת", משמע, אין צורך בהוספת ה"באמת" בסוף ההיגד, הוא לא מוסיף מידע חדש שלא היה בהיגד קודם, ורק בא לחזק את ההיגד. מכאן, שמנקודת מבטו של האבסולוטיסט, למילה "רע" (או "רוע") יש פירוש נכון אחד (ופירושים נוספים, שאינם נכונים, ולכן לא שמישים). לא מדובר כאן רק על הגדרה אחרת למושג, על הגדרות קל להתפשר, מדובר על מהות קיומו של המוסר, ועל זה אי אפשר להתפשר, לכן, בו בזמן שהוא (האבסולוטיסט) יכיר בכך שאחרים לא מזהים את הרע הנכון, הוא עדיין יחשוב שהם עושים מעשים רעים. אולי דוגמא פשוטה תבהיר את כוונתי, לא חסרים רוצחים אידיאולוגים, כאלה שחושבים שמעשיהם "טובים", עדיין, רוב המאמינים במוסר אבסולוטי (וגם כמה מהמאמינים במוסר רלטיויסטי) בו בזמן שהם מכירים בכך שהרוצחים מבינים את המושג "טוב" אחרת, לא מכירים בכך שהרוצחים אינם רעים. 3. נכון, רק נבהיר שיש לזה שייכות למטא-דיון, ונבהיר שלמרות שמר עמית לא אמר זאת במפורש, זה פועל יוצא ממשנתו. 4. אני הייתי הולך יותר לכיוון של "כן יודה" (אם כי אתה צודק, גם מגיע לו קרדיט, וגם משום שאף אדם אינטליגנטי1 לא ינסה לנהל מערכת יחסי ציבור כאשר לצידו לוחמים דמויות כמו עיגול). --------------------------------------- 1 ואין ספק, הוא אינטליגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מצד שני, כידוע, עד כה הצלחתי לטעות ברובם המוחץ של הימוריי באתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כלומר ברגע שהאלמוני המקורי הצטרף להימור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חושב שצריך לומר "לדעתי" לפני כל משפט (כי זה בדרך-כלל מובן מאליו). כשמסבירים שמישהו פועל באופן מסויים "מפני שהוא רע", זה עשוי להיות נכון כפשוטו (כלומר: רע כפי שכל האנשים מבינים "אדם רע") - ואז ההסבר מועיל במשהו (כי הוא עוזר לנבא איך אותו מישהו יתנהג בעתיד). אבל בהקשר שלנו, לומר על מישהו שהוא תומך בניסויים "מפני שהוא רע", כאשר הכוונה היא "רע" - לא-מוסרי-לפי-המוסר-האבסולוטי-שאוסר-על-ניסויים-כאלה, ובכן, האמירה הזו רק מבלבלת, שהרי משמעותה "הוא רע, כי הוא הרי תומך בניסויים", והיא אינה מסבירה מדוע הוא תומך בהם. 3. אסף הבהיר כבר שהוא אמר "שונא בעלי-חיים", כפשוטו - כך שהדיון הזה הוא "לשמה" ולא הלכה למעשה. 4. לזה התכוונתי (וראה זה פלא - הוא הודה בכך לפני שהספקנו לדווח על התחזית שלנו...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זה מה שאמרתי, צריך להוסיף לדעתי לפני משפטים סובייקטיביים ("לדעתי, השיר מרגש ונוגע ללב, אם כי חסר תחכום") ואין צורך להוסיף אותו למשפטים אובייקטיביים ("השיר נכתב לפני שנה, כשהמשורר שהה בצרפת"). הלדעתי מובן מאליו רק מובן מההקשר שמדובר בנקודת מבט אישית. מובן שמי שלא מאמין בקיומו של האובייקטיבי (ע"ע אמיר שני), לא יוסיף לדעתי, מפני שהוא מאמין שכל היגד שהוא אומר, הוא דעתו בלבד, אבל, מכיוון שדיברנו מנקודת מבטו של מי שמאמין במוסר מוחלט, מובן (?) שאותו אדם גם יאמין בקיומו של האובייקטיבי, ולכן, כשאותו אדם אומר "רוע" הוא מתכוון לרוע המוחלט (ולא לרוע לדעתם של הטועים). מדוע אנשים עושים מעשים רעים, לפעמים בגלל שהם מגיעים למסקנה (נכונה או לא) שאין להם ברירה, לפעמים בגלל ששטפו להם את המוח, לפעמים למרות כוונות טובות, אבל לפעמים, פשוט בגלל שהם רעים. אני מניח שאתה מכיר מספיק סיפורים על אנשים כאלה, אנשים שפעלו מתוך רוע לשמו, אנשים "חסרי לב", אנשים ללא נקיפות מצפון, פסיכופטיים. לפעמים ההסבר הזה (שהוא, אמנם, מבלבל) הוא ההסבר היחיד. 4. כן, ואם הייתי כותב בתור סמילי, הייתי זוכה לשטיפה של איך העזתי לשים מילים בפיו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, התת-משפט הקטן שלך ''צריך להוסיף לדעתי לפני משפטים סובייקטיביים'' הוא משפט סובייקטיבי למדי, ובכל זאת לא כתבת ''לדעתי צריך להוסיף לדעתי לפני משפטים סובייקטיביים''. לדעתי כאשר ברור שהמשפט סובייקטיבי התוספת ''לדעתי'' מיותרת ויש בה טעם רק כאשר רוצים להדגיש את ההכרה שלנו בסובייקטיביות שלו. כמו המשפט הקודם שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...הלדעתי מובן מאליו רק מובן מההקשר שמדובר בנקודת מבט אישית." = "כאשר ברור שהמשפט סובייקטיבי התוספת "לדעתי" מיותרת" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכנראה גם ''רוע'' לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווהו! יחי האלימיניטיביזם! אני מניח שתסכים שכן קיים לאנשים במוח איזשהוא ייצוג סמלי של "רוע" או "מוסר". אני מסכים איתך לגמרי שאין להם קיום אחרת, אלא רק בראשי האנשים. אבל, למרות שאני אלימיניטיבסט (מילה עם המון י'. ממש נחמד לכתוב אותה), מקל לפעמים להתייחס אל דברים כמו "רוע" או "פונקציה" כאל דברים בעלי קיום נפרד במנותק מראשים של אנשים, כמו שבדיבור אבולוציוני נוח לייחס הגדים מוכווני מטרה לאבולוציה, למרות שברור שאין שום מטרה מאחורי הדברים. אז חיים עם דו המשמעות של המילה "קיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדיון כ''כ ארוך ופרטני עצם השימוש במלה ''קיים'', עבור מוסר או רוע נותן משמעות עצומה לדעתו של הכותב. במיוחד עבור אלו שמחזיקים בדעות דתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו בתור אמונה, מחשבה, או תפיסה (שלא לדבר על אפשרויות הקיום הנוספות שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רוב הדברים שכתבת לא אענה עכשיו, משום שבאמת קשה לי לעקוב בשעה זו אחרי "בלוק המלים" הזה. כללית נראה לי שחלק מהדברים נובעים מאינטרפרטציה לא נכונה של מה שכתבתי (ובכנות, די עייפתי מלתקן ולהבהיר שוב ושוב שהתכוונתי למה שכתבתי ושלא התכוונתי למה שלא כתבתי), אבל בכל מקרה, יש נקודה חשובה אחת שבה פתחת ואליה אתייחס כרגע. העמדות שלי מטרידות אותך, ומן הסתם לא רק אותך, משום שאין בהן "הכרה מסויימת בלגיטימיות של דעות הצד השני". אתה צודק, אני לא מכיר בלגיטימיות של הצד השני. "הצד השני" עוסק באלימות, בהרג שיטתי, בגרימה מכוונת של סבל משיקולים תועלתניים. מדוע עלי לתת למעשים כאלה לגיטימיות, ולו הקלה ביותר? האם יש לך "הכרה מסוימת" בלגיטימיות של מה שעושים אנסים? פדופילים? בעלים המכים את נשותיהם? האם אתה נגד מעשי אונס רק כאשר אין בהם תועלת לאנס? האם אתה מוכן להתחשב בפדופילים בתנאי שהם ינקטו באמצעים למיזעור הנזק שהם גורמים לילדים? האם תעודד הסכם פשרה בין בעל מכה לאישתו המוכה שלפיו הבעל לא יורשה להכות את אישתו יותר מפעם בשבוע? אני לא, אבל זה בטח כי גם בנושאים האלה אני קיצוני שאי אפשר לדבר איתו בהגיון ולהגיע איתו להסכמות שיהיו מקובלות על שני הצדדים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |