|
1. הציונות "של הרצל" לא דחתה את הצעת אוגנדה. הקונגרס הציוני ה-6 התכנס לדון בשאלת אוגנדה. את רעיון אוגנדה הציע הרצל עצמו, והקונגרס הצביע בעד התיישבות יהודית באוגנדה (כדי להציל את יהודי מזרח אירופה מרדיפות). בשלב זה החליטו נציגי הציונות הדתית, שהתנגדו לתכנית ("כי ציון היא ארצנו, ואין לה תחליף") לפרוש מהתנועה הציונית. הרצל נעל עליהם את דלתות האולם והכריח את הקונגרס לקבל את דעת המיעוט כדי למנוע פיצול של התנועה הציונית. די להאשמות סרק!!! 2. השאלה היסודית כאן אינה על הציונות. אתם שואלים, בעצם, מה זה מדינה לאומית בכלל ומי צריך את זה. אין תשובה פשוטה, בין השאר כי הלאומיות אינה רעיון פילוסופי-אידאולוגי מסודר, אלא תופעה שצמחה "מלמטה". די לציין כאן שבהנתן עולם שבו יש מדינות לאום, קשה ולא נעים לחיות כמיעוט, ולכן הקמת מדינה לאומית היא כורח. כדאי לקרוא בהקשר הזה ספרון קטן ומקסים של ארנסט גלנר: "לאומיות ולאומים".
|
|