|
||||
|
||||
המ''ם במילה ''עמים'' מודגשת, מפני שהשורש הוא ''עמם'', כבשפות נוספות הקרובות לעברית. ''עממים'' היא צורה בה לא התמזגו האותיות. ''אלילים'' שייכים לסיפור אחר. זו באמת צורת זלזול, אבל לא הקטנה. המילה ''אליל'' פירושה ''שקר'', ''אין''. |
|
||||
|
||||
לפי B.D.B. משמעות השורש אלל קרובה למלה הסורית שמשמעותה "חלש" - זה קרוב יותר למה שאני אמרתי (ומשמש גם ניגוד למלה "אל" במשמעות של כוח, כמו שורשים רבים המהווים דבר והיפוכו). המשמעות של "שקר" או "אין" נובעת כנראה מהמשמעות שהתנך נותן למושא המלה ולא למשמעות המילולית של המלה עצמה. |
|
||||
|
||||
אם תקראי בעיון, תראי שהמקור שציינת תומך בדברי ולא בדבריך. כפי שאמרתי, משמעות השורש בעברית היא ''אין, לא כלום'', ולפעמים ''שקר''. בניגוד לדבריך, אין כאן הקטנה של המילה ''אל'' על ידי הכפלה. תוכלי לראות אותה המשמעות גם בתחילית ''אל'' (א' פתוחה, כמו ''אלחוטי'') וגם בביטוי ''לשים לאל'', שמשמעותו ''לשים לאין''. |
|
||||
|
||||
כמו כן נכון ציינת שבעברית יש לפעמים משמעויות נוגדות לאותו השורש, וכן שהמילה ''אל'' (א' צרויה) קשורה ל''כוח'' (כמו ''אייל'', א' סגולה וי' קמוצה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |