הו, ימים נוראים

סיפור על יום מיוחד...

יואב	יום א', 15/9/2002, 17:13

הנה סיפור אודות יום כיפורים מיוחד שחוויתי לפני מספר שנים, עוד כשגרתי בצפת.

הייתי אז בן 16, כולי מרדן ולוחמני, והחלטתי להעביר את יום הכיפורים בצורה אחרת מזו שהייתי רגיל לה עד כה (צום, בית כנסת...).

השכם בבוקר יום הכיפורים ,ארזתי בתיק כיכר לחם ובקבוק מים.
ירדתי אל היער שבדרום העיר (אחרי בית העלמין, היער שחוצץ בין העיר לבין הואדי של נחל עמוד).

שם, במעמקי היער, על גג סככת האבן שמעל לקבר רבי חוצפית המתורגמן, ישבתי, חיכיתי, שתקתי, חשבתי. הרוותי את רעבוני בלחם, את צמאוני במים זכים, והרגשתי טוב.

מלבד כמה תמהונים שהחליטו גם כן לטייל ביער (והאם זה עושה גם אותי לתמהוני?) הדממה הייתה מוחלטת.

מאז לא התאפשר לי לשחזר את אותו היום שהיה מיוחד מאוד בשבילי, והלוואי והייתי יכול.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות