שנה טובה וגמר חתימה טובה 91729
התגובה הראשונית שלי לסיפור שלך היה רצון לחבק אותך ולהשתתף במצוקה שלך. אני מכירה (אמנם מעט,ברוך ה') את הזמנים בהם החשבונות של השקלים שאתה מוציא במכולת, תופסים חלק נכבד מזמן הערנות שלך, והעתיד נראה לוט בערפל ומאיים. כל המרכיבים של החייים מקבלים פרופורציות אחרות לגמרי מאשר אצל אלו, שהמשכורת הנאה דופקת בבנק בכל חודש, בצורה מסודרת. אנו, ככאלה הגדלים בתרבות שמגנה ומפנקת את הילדים שלה, לא מורגלים בתחושות אלו, וההתנגשות החזיתית אתן, בודאי בפעם הראשונה, מרה מאוד.
במחשבה שניה נראה לי שזה שורש הבעיה. הגישה הילדותית במידת מה. השייכות שלך למסורת בית אביך היא האנטרס שלך, ולא של אף אחד אחר- אותו את כביכול ''מענישה'' כי רע לך, וציפיותיך לא מתמלאות. השייכות למדינת ישראל היא שאלה שהיא הרבה מעבר להתנהגות המדינה בנושאים אלו ואחרים. הרי אנו שולחים חיילים לאפשרות שהם חס וחלילה ימסרו את חייהם כדי להבטיח את קיום מדינה. כך שהשיכות אל המדינה צריכה להבחן באופן עמוק הרבה יותר. נכון שהמצוקה משנה בהרבה את נקודת המבט, אולם אנשים בוגרים, שאחראים לעולמם וחייהם חייבים לסדר לעצמם את הדברים, ולמדוד את השייכות למסורת ולמדינה בכלים של האידאלים והיסודות עליהם מושתתים החיים שלהם. התנהגות של ילדים מתבגרים המאיימים לברוח מהבית כאשר ציפיותיהם לא מתמלאות, לא מתאימה ולא נכונה. ההפסד במקרה כזה הוא של ה''מתבגר'' בלבד, היכול למצוא עצמו מתחבא במשחק ''מחבואים'' כאשר איש לא מחפש אותו. המדינה או המסורת הן לא הורים שיחפשו את ילדם האובד בחופים הקסומים של אילת. המצב הוא בדיוק הפוך, החובה לדאוג למסורת ולהענקת חוויות יסוד לילדים שלך מוטלת עלייך, (אם זה חשוב לך) ללא תלות במהו מצבך הכלכלי ואם החיים מאירים אלייך פניהם. הדאגה לשינוי סידרי העדיפויות במדינה מוטלת עליך, ועל כל אחד מאתנו. השייכות לכאן היא יותר עמוקה בהרבה מסידרי שלטון אלו ואחרים. זה לא בוגר לבחון את מערכת היחסים העמוקה הזאת רק בפרספקטיבה של ''מהו מצבי'' ו''מהו מצב המדינה עכשיו''.
זהו, אני מקווה שאני לא זורה מלח על הפצעים, זו לא כוונתי כלל. אלא להיפך.
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך, ולכל קוראי האייל, ובשורות טובות.
שנה טובה וגמר חתימה טובה ליהודים 91879
אין בכוונתי להעליב, חס וחלילה, אך לא הייתי מצפה לדבר אחר מיהודיה אורתודוקסית.
זאת שכן, מהות הדת היא שהאדם קיים למען שירות האל, ולא להיפך. ומהות זו נגררת גם לתחומים אחרים, ומכאן הרעיון שהאדם למען המסורת, החברה והערכים, ולא להיפך.

גישה זו מנוגדת לחלוטין לגישה הליברלית ההומניסטית, הגורסת כי האדם בא קודם, הוא היוצר את הערכים, החברה והמסורת, ולכן עליו לשקול תמיד האם הגיע אולי הזמן לשנותם, או להתאימם למצבים חדשים לתועלתו של היחיד, ולא שהוא ישנה את התנהגותו ורצונותיו למענם.

הנה להם, בפשטות, אחת הבעיות העיקריות בחברה הישראלית ובחברה בכלל. כי כאשר מקימים מדינה "יהודית ודמוקרטית," עבור הליברל, היהדות היא נדבך תרבותי שמוסיפים לדמוקרטיה, ואילו עבור היהודי הדתי, הדמוקרטיה היא נדבך ארגוני שמוסיפים ליהודיות.

השאלה האמיתית היא, האם באמת יתכן מצב ביניים? קל היה להיות חילוני שומר מסורת בעבר, שכן הדינמיקה החברתית הקלה על האדם להתעלם ממקצת הבעיות הדמוקרטיות שבמדינה "יהודית ודמוקרטית:" כולם ממילא קיימו כמה דברים בסיסיים אך מהותיים, ולא היה מקום לחשוב על בחירה אחרת. כאשר מצב זה השתנה, הראה כל אחד את פרצופו האמיתי - זה ליברל וזה דתי. עתה נשאלת השאלה, מה יקרה בסוף? האם תלך מדינת ישראל בדרך ההלכה, או בדרך הליברליזציה?

לצערי או שלא לצערי, נראה לי שדרך שלישית היא זו שתתקיים: ישראל תלך בדרך לאומית, כאשר לאומיות זו תוגדר על ידי ציבורים מסויימים בחברה הישראלית, ותהיה הארץ תוהו ובוהו.
I didn't follow 91882
Good morning,
I'm afraid I didn't follow your logical line of thought:
A. Does your humanist-liberal approach puts the individual at the center of the universe? Does it imply omitting the 'I'm your god' out of the 'Love the other as you' in the ten commandments?

B. What do you mean by 'Judaism is a cultural aspect added to democracy'? Judaism is a religion (a dat, to be exact), its structure is democratic but its values are not egocenteric or even antrophcenteric. That's something no Jew is allowed to change, not even if he wants to be liberal or modern.

Yesterday I came to the big conservative synagogue in Stockholm at around 17:30. The English-speaking security man has deeply interrogated both my Swedish friend and myself with personal questions, trying to authenticate the reasons for me popping up there. In the meanwhile, perfectly well dressed Jews were emerging out of the street, showing their red tickets as a proof they're allowed in. We were kindly explained there are only 900 seats in the synagogue, and thus we would have to wait for the Jews with reserved seats (tickets distributed for free in advance) to arrive before knowing if there will be a place for us. In addition, they are about to hold to consecutive sermons to let everyone pray.

To me it sounded annoying and strange. If the local conservative Jewish community expects their big lovely synagogue to be too small for yom kippur, why not hire a hall for one night? And if it's all the Israeli tourist who don't pay their annual fee which cause all this mess, why not ask the Israeli government to pay for the hall and the guards for one night?

But then I discovered the small Bnei-Akiva Jewish school, very well hidden inside a normal building somewhere in Stockholm. We praying in some small gym class, men and women separated by a half-transparent half-improvised paper barrier in the middle, like in the wailing wall. Not many Jews, no decorations, no excess pride like in the conservative synagogue attempting to mimic the surrounding churches. Like a good Jew I started condemning the other community for them, only to discover there are no two separate Jewish communities in Stockholm - Conservative and Orthodox Jews attach themselves to a single living community, free to switch synagogues and minyans according to fashion and taste. So now I'm about to take the underground to the synagogue, and if I won't like it, I'll just go on to the next.

I think it's the most observant yom kippur I ever had, washing my ass in the morning, using the computer now and drinking a sip by mistake late night yesterday being all my sins so far... It's just much easier when Jews don't run the place.

Then a decade from now... The Chief Rabbinate will hand over Isreal to the trustworthy hands of the Wakff on every new year... For two-three weeks the country will be run by the joint coalition of Muslim forces, them being satisfied for reuniting the Arab world for the hagim, we enjoying the benefits of taking a leave from running everything for a while.

'Salamat' airlines will unload thousands of Palestenian emmigrants at Gaza airport for their annual tour in Palestine in Joly September. The flights back will be packed by Israeli tourists trying to escape their moms' cuisine by 'holy tours' in the ruins of Bavel, Aram Naharayim and Hammat. For three weeks Damesek will be bombed by Humus eating Israelies and clean off rebelious Palestenian refugees.

A biking pilgrimage tour will be organized by the green party every sukot. The inofficial training will be going to the sea by bike every yom kippur to bake in the sun. Palestenian ma'chers will make a maka selling artik-kartiv on the beach and driving all these bikes back at night.

The Iranian Revolutionary Guard troops will franticly patrol the temple mount, scaring off fanatic Jews and Palestenian contractors alike. After the construction works at Urvot Shlomo were halted it has been handed over to the UN international archeological collaboration, the most serious attempt ever to document a single archeological monument.

In the meantime, research groups in Rehovot and Teheran frantically work on the development of the next generation of missiles. Equipped with the latest word in fuel cell technology, these ballistic missiles are capable of delivering 6 tons of cargo into geoid orbit. Based on the Jericho 4 and the Sword of Alla, these missiles are aimed of establishing the divine city of peace high above Jerusalem, planned to be populated by high priests in another decade from then. Known as 'Al Kuds' in the Muslim world and 'Or Lagoyim' in Bnei-Brak, this station will broadcast universal words of wisdom to the world. Connected to 'Tolaat Yaakov' transmission station above Mecca, and the existing 'Muazzin' network above Kushta, Medina, Ryaddh and Alexandria, these speakers insure every Arab could tune in to his favourite independant radio station without any religious oppression by any local tyranny.

Excavations slowly continue in the Hetite ruins in Syria, the Bavelian in Iraq, the Persian in Iran and the Phoenician in Tunisia & Lebanon. Thus insuring that every nation in the world would have its own monumental 'ground zero' as a dreadful reminder for the result of fascist pride. The Americans have theirs in Manhatn, the English in Portsmouth, the Swedish in Stockholm (the 'Vasa' shipwreck), in Rome the old ruins, the Sphynx in Egypt, the lost Bodhas in Afghanistan, the bombed church in Hiroshima and Berlin, and last but not least - Herod's ruined grand construction work in the temple mount.

Then 50 years from now, who knows who will arrive on a white donkey to the premade terminal in 'Ir Shalem shel Ma'ala'

Shana Tova
(failed to find a free mp3 recorder that is willing to record more than 1 megabyte of the fascinating 3 hour recorded conversation with Rabih Abou Khalil, now I better catch the underground to the synagogue...)
Gmar Hatima Tova,
Lior
Stockholm
(back in a week)
שנה טובה וגמר חתימה טובה 92071
לדעתי המצוקה המתוארת היא לא פרטית שלי ולא המצאתי אותה.
היא של הרבה מאוד זוגות צעירים שמנסים לחיות כאן למרות המצב הבטחוני והכלכלי המאוד קשים ולא זוכים לכל תמיכה שהיא.
מעבר לכך, אני לא חושבת שאני ''מענישה את עצמי'' שאיני שומרת על המסורת. אולי אחזור לזה פעם, בתקופה הנוכחית כשהכפייה גדולה על פני הכיף אני לא רואה בזה טעם. מצער אותי לחשוב שילדיי לא יגדלו כמו שאני גדלתי ולא יראו את האחווה והאמתיות שבאורח חיים מסורתי, אבל זה כנראה מחיר הקידמה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה 92085
ברור לי שהמצוקה שתארת לא אישית אלא נחלת הרבה זוגות צעירים, ואני מסכימה אתך לחלוטין, שצריך למצוא דרכים לפתור אותה. מה שניסיתי לומר זה שהדרך לפתור את המצוקה היא לא ב"הענשה" בכלל. זה שאת לא צמה ביום כיפור לא מעניש אף אחד מאלה שלהרגשתך "כופה" עלייך דבר כלשהו. כשם שלעזוב את הארץ לא יעניש אף בירוקרט בשום מקום. ההחלטה אם לצום או לא, ואם לעזוב או לא, שייכות להתלבטויות של הזהות העצמית שלך, של הקשר *שלך* עם המסורת ועם המדינה. לכפייה של גוף זה או אחר, לא צריך להיות כל חלק בהחלטה זו.
לא, אני לא חושבת שמחיר הקידמה צריך להיות אובדן החוויות המסורתיות. אני לא רואה איך שני הדברים סותרים.
מה שנכון הוא, שכדי להנחיל ערך כלשהו לדור הבא צריך:
א. לחשוב באמת שהוא חשוב.
ב. להתאמץ קצת..:)
שנה טובה וגמר חתימה טובה 92127
אבל בדיוק כאן את מפספסת אותי. אני לא מתכוונת להעניש אף אחד וגם לא את עצמי. אני מנסה להסביר כמה קל להפוך דבר יפה ולגיטימי כמו מסורת לעניין מאוס ע''י ההקצנה שלו.
הרי לא חסרות ביקורות בחברה שקוטלות את כל הדמי-צדיקים שכל השנה רומסים, גונבים, עוקפים, צועקים ופתאום ביום כיפור הם צדיקים גדולים השוהים כל היום בבית הכנסת בבגדיהם הלבנים.
ההחלטה אם לצום או לא ואם לעזוב או לא, אכן שייכות להתלבטות העצמית שלי, אך אותה התלבטות עצמית נובעת בראש ובראשונה מתוקף היותי יהודיה וישראלית. לא נולדתי מנותקת מהעם ומהמסורת (ולמעשה, כל ישראלי לדעתי מגיע להתלבטות כזו או אחרת משום שכל ישראלי נולד עם מטען מסוים לאומי ודתי). מאוד קל לפטור את הדברים בנימת ''איש הישר בעיניו יעשה'' אך בפועל, הדבר אינו אפשרי משום שהמדינה כולה מונעת על כרעי הדת והפוליטיקה.

המציאות היום יומית, שכוללת את הקשיים הכלכליים שלי (ושל כל אחד אחר) מחד גיסא ופרסומים על שחיתויות מאידך גיסא, מקשים עלי להרגיש כחלק וגורמים לי לרצות להתנתק לטובת עתיד טוב יותר לילדיי. אני לא מבקשת לייצג גישה אתאיסטית וגם לא מנסה לתמרן את הדת לנוחותי. עיקר המסורתיות, כפי שאני רואה אותה, היא לקחת את הדברים החיוביים שיעצבו את הערכיות הדתית היהודית בביתי לא כחלק מתחושת הזהות הישראלית אלא כדבר נפרד העומד בפני עצמו.
שנה טובה וגמר חתימה טובה 92422
מה שאני לא מבינה זה למה את נותנת לממסד כלשהוא להתערב לך בהחלטות של חייך? למה יחסך למסורת צריך להשתנות אם מישהו כופה עלייך משהו? מה אכפת לך אם יש גנבים בבגדים לבנים בבית כנסת ביום כיפור? הרי במפורש אומרים שמתירים ביום זה להתפלל עם העבריינים..
שנה טובה וגמר חתימה טובה 92445
אני לא נותנת כלום. לי היה מאוד נוח כשכיבדו אותי וכיבדתי חזרה. ברגע שכל אחד הופך לצדיק ליום אחד, מטיף מוסר וחוזר לסורו מיד לאחר מכן, זה חורה לי.

ברגע שהמדינה תכבד אותי, אני אכבד אותה. מעבר לכך, שלא יהיו אי הבנות - אני כן מגדלת את בתי באווירה יהודית, עם נרות וקידוש בערב שבת, עם סדר ראש השנה וסדר פסח ומנהגי חגים.
שנה טובה וגמר חתימה טובה 93128
לניצה שלום.

סליחה שאני מתערב בדיון סוער זה, אבל מעי חמרמרו, ואני מרגיש צורך להגיב.
אני מרגיש מאד לא נוח עם צורת ההתייחסות שלך לדבריה של איילה, בייחוד כשאת הזדהית כאורתודוכסית. בעיני, זה היה חילול השם ממש.

אני מצטער אם דברי נשמעים חמורים או פוגעים, אך אנא האמיני לי שזאת לא הכוונה. אני רק מנסה לשים בפנייך ראי.

למשל, קראי את תגובתך הראשונה שוב. ההתנשאות, הפטרונות – לי זה צרם כפעמון חלוד על גג פח. מהרצון שלך להשתתף במצוקה של איילת ("אוי, אוי, נערתי האומללה, ליבי ליבי לך"), ועד "אני מכירה את הזמנים" (תאמיני לי, אני כבר הייתי שם. את עוד תגיע פעם למה שאני היום. אולי), דרך "הגישה הילדותית", וגמור בהשוואה ל"ילדים מתבגרים".
מה שעשית יותר מכל, ניצה, זה להזכיר לי למה בחרתי לנטוש את דרך הדת היהודית, כפי שהיא מתבטאת בחברה האורתודוקסית כיום (והאמיני לי, זאת לא הייתה דרך קלה. גם היום אני מתגעגע לעיתים ל"שם"). הניכוס של "האמת האחת והמוחלטת", וזילזול בכל מי שלא מסכים נראית לי רחוקה כל כך מאבני היסוד של הדת היהודית.

כי, כמו שאני רואה את זה, החילוניות המפוכחת אומרת: "אני בוחר להאמין בזה, אבל אני מודע שזאת אמונה ולא עובדה, ולכן אתה, האורתודוקסי, יכול להיות צודק בדיוק כמוני. לאור זאת אני מכבד את דרכך גם אם היא שונה משלי". לעומת זאת הדרך שלך, כמו שאת (ועוד רבים אחרים) הצגת אותה משדרת: "יש רק אמת אחת. והיא מה שאני מאמינה בו. ואם את מאמינה אחרת, הרי את אינך אלא 'תינוק שנשבה', שזה אומר שלא יכול להיות שאני טועה, זה פשוט למעלה מכוחותיך, אומללה טועה שלי, להבין על מה שאני מדברת. אבל אני, בתוקף היותי נאורה, לא בזה לך, רק, ברחמי כי רבו, מקווה שאי פעם תראי את האור"

האם את רואה את תמונת הראי שאני מנסה להציב בפנייך, או שאת מעדיפה להעלים אותה, ולקבל את דברי כ"עוד חילוני, מלשון חול, שאיבד את הדרך, והלוואי שהאל (יו, כמה אני מתחשבת) יראה לו את הדרך הנכונה (שהיא שלי, כמובן)"?

אם תסתכלי על ההיסטוריה היהודית תראי שמי שאחראי למשנה, לגמרא, ולכמעט כל מה שאת מאמינה היום, הם הפרושים (מלשון פירוש), שבניגוד לצדוקים טענו שאי אפשר שהדת תהיה קפואה. הם אמרו שהעולם משתנה, ואם הדת לא תשתנה איתו, היא תעלם. לכן אי אפשר להצמד לדברי המקרא כלשונם, אלא חייבים לפרש אותם (ומכאן שמם). אגב, בויכוח הזה, למזלנו, הם ניצחו, שאילולי כך, לדעתי, לא הייתה הדת היהודית קיימת כיום.
נראה שהחברה האורתודוקסית של היום לא למדה מההיסטוריה הזאת כלום. עיקרון "הולך ופוחת הדור" שגורם לאנשים שגרים בים התיכון ללכת כמו אצילים פולניים מהמאה השמונה עשרה כי "הרבי עשה את זה פעם, ובטח הייתה לו סיבה ניסתרת, אז אנחנו לא נשנה כלום", הוא אותו עיקרון שפוסל דעות חדשות, תפיסה אחרת של הדת, וגם, בעקיפין, גורם לך לזלזל כל כך בדבריה של איילת, שכמו שאני מבין את דבריה, משתנה, בודקת דרך, ולא מוכנה לקחת דברים כמובנים מאליהם.

בית המקדש השני חרב בשל שינאת חינם. אולי סוף סוף הגיע הזמן לשנות?

בברכת שבת שלום, חג שמח, ושנה טובה,
שנה של קירוב לבבות ואהבת חינם,
הזבוב
שנה טובה וגמר חתימה טובה+1 93133
רק רציתי להגיד שלקרוא אותך (גם כאן וגם בהודעות אחרות שלך) עושה לי טוב- אתה מצליח לנסח במדוייק תחושות לא תמיד ברורות שיש לי.
תודה

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים