בתשובה לברקת, 14/09/02 23:36
91644
מאור גרינברג • בתשובה לברקת יום א', 15/9/2002, 0:37
אם יש משהו שאני אוהב ומסוגל להבין, זה מוטיבים שחוזרים אצל אותו סופר בכפייתיות. הם מגדירים איזשהו צוהר, הם רמזים לדברים שהוא לא יכול לכתוב כי אין מילים שיסבירו מה זה דוב, אכסנייה ווינה עבורו.

אם רוצים להגדיר מצב, ולא לכתוב סיפור יפה (וסיפור יפה זאת המומחיות של אירווינג, הרבה יותר משל אפדייק) אפשר לקרוא דווקא את היהודים האמריקאים, לדעתי.
דוב נכנס לבית מלון וינאי 91645
ברקת • בתשובה למאור גרינברג יום א', 15/9/2002, 0:51
אכן, או שמתחברים לעולם המושגים האישי של הסופר או שלא. לי למשל יש סנטימנט מטורף לסלט עוף שלא נוגעים בו, חתולים ממצמצים בסלידה וקירות באמצע סיוד. העוגות של ארווינג לא עושות לי את זה.
דוב נכנס לבית מלון וינאי 91647
מאור גרינברג • בתשובה לברקת יום א', 15/9/2002, 0:57
לי עוגיות החמאה של פרוסט לא עושות את זה.

בכל זאת, אם תשלבי סלט עוף שלא נוגעים בו, קירות לא מסויידים וחתולים ממצמצים, בספריך, אני אהנה לזהות אותם, ותהיה לי אשליה שאת מנסה להגיד לי משהו באמצעותם, למרות שאפילו אשליה של הבנה של מה את מנסה לומר לא תהיה לי.
דוב נכנס לבית מלון וינאי 91656
ברקת • בתשובה למאור גרינברג יום א', 15/9/2002, 1:25
טוב, כיוונתי ל''פראני וזואי'' של סאלינג'ר. לא משנה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות